פנימייה לאומנויות- פרק 25- בנים הם דבר מסובך

"מה אנחנו עושים?" מלמלתי. "את מה ש.. היינו צריכים.. לעשות מזמן" הוא מלמל בזמן שהשפתיים שלנו נפגשו. "אבל אופיר.." אמרתי, לא יכולתי להפסיק. "מי זה אופיר?" הוא שאל, ונעצר. הוא התנתק ממני. "אתה מבין שזו טעות נכון?" שאלתי אותו, לא הסתכלתי על הפנים שלו, כדי שאני לא אנשק אותו. "אני בן אדם של טעויות" הוא לחש והתקרב אליי. "לא, זה לא טוב" אמרתי לו. שיט. הסתכלתי עליו. נישקתי אותו, שוב. "לא" מלמלתי והתנתקתי. "אני לא יכולה לעשות את זה" אמרתי והלכתי ממנו. הוא ניסה לתפוס לי את היד, ולא הצליח. "אלינור.. נו.. אלינור!" שמעתי את הקול שלו מאחוריי.
הגעתי לביתן שלי, נשכבתי על המיטה וקיבלתי הודעה מאופיר. "לא ראיתי אותך כל היום" הוא רשם. "גם אני לא ראיתי אותך" רשמתי בחזרה. "את אוהבת מסעדות?" הוא רשם. "מה זאת אומרת?" שאלתי. "היית מוכנה לבוא איתי מחר בשמונה למסעדה בסוף הרחוב?" הוא רשם. "כן (:" רשמתי לו, הרגשתי כל כך.. מבולבלת.
לא הצלחתי לישון כל הלילה, אבל עצמתי עיניים כדי שרוני תחשוב שאני ישנה. כל הלילה חשבתי על יותם. ועל השפתיים שלו. ועל איך שהוא החזיק אותי. ועל הנשימות שלו. ועל מה שהוא אמר. ועל מה שהוא עשה. אני משתגעת.
הגיע יום שישי סוף סוף, היה רשום שבחודש הקרוב רוב השיעורים יהיו מוזיקה, כי מתכוננים למופע וכל זה. סוף סוף היה לי שיר שבאמת מביע את מה שאני מרגישה כרגע. השיעור עם עזרא הגיע. לא ראיתי את יותם בשום מקום, או את אופיר, או את גיא, או את רוני. לא ראיתי אף אחד. "טוב, מי מתחיל היום?" עזרא אמר. לא רציתי להיות ראשונה, כדי לא למשוך הרבה תשומת לב. ואז ראיתי את יותם נכנס. הוא אמר משהו לעזרא, הסתכל עליי והלך לשבת. רחוק. אחרי כמה שירים, הצבעתי והתיישבתי בכיסא הגבוה. "מיילי סיירוס, seven things" אמרתי לעזרא. "אוקיי" הוא אמר בחצי חיוך. שרתי את השיר, לא הסתכלתי כל השיר ליותם. לא רציתי לראות איך הוא מגיב. בשורה האחרונה, הרגשתי שזה רק אנחנו בחדר. "the seven thing i hate the most that you do… you make me love you" הוא הסתכל עליי. הילדים מחאו כפיים, עזרא איתם, וראיתי את שון מוחא כפיים בצד. "אפשר אותך לשנייה?" הוא שאל בחיוך. הסתכלתי לעזרא, הוא חייך והנהן. ראיתי את המבטים העצבניים של הבנות. צחקתי מבפנים.
"כן המורה?" שאלתי אותו בחיוך. "לא, עכשיו אני שון" הוא אמר בחצי חיוך. "מה שלומך?" הוא שאל אותי. "הכל בסדר" אמרתי לו, לא הבנתי מה הוא רוצה. "רצית משהו?" שאלתי. "לא, רק רציתי לבדוק שהכל בסדר איתך" הוא אמר בחיוך. "אתה בדקת את זה בתור המורה שלי או בתור שון?" שאלתי אותו. "אם זה היה בתור המורה שלך זה היה נחשב להטרדה מינית, את לא חושבת?" הוא שאל. צחקתי. "אם את צריכה משהו, את יודעת שאת יכולה לפנות אליי תמיד, נכון?" הוא שאל. מה קורה איתו? "ברור" אמרתי בחיוך.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי. "זה היה מאוד יפה" עזרא לחש לי. "תודה" אמרתי לו בחיוך.
נגמר היום, והתקדמתי לביתן שלי. לא דיברתי עם אף אחד כל היום, חוץ משירה. "אלינור!" שמעתי את הקול של אופיר. "היי" אמרתי לו בחיוך. "יש איזה שינוי של הרגע האחרון בנוגע לדייט שלנו" הוא אמר, והחזיק בידיי. "איזה שינוי?" שאלתי אותו. "זה הופך לדאבל דייט" הוא אמר. "אוקיי" אמרתי. "מי זה הדייט שמצטרף אלינו?" שאלתי. "תמרה, אחת החברות של נטלי.. ויותם".