פנימייה לאומנויות- פרק 28- הגופה אצלי בחדר

"טוב חברים, אני יודע שזה קשה לתפקד עכשיו, אבל אנחנו חייבים להמשיך" עזרא אמר והשתיק את כולם. "בתחרות יהיו רק שירים בעברית, אז מעכשיו נשיר שירים בעברית בלבד" הוא אמר. "טוב אז נתחיל את השיעור כרגיל, כל אחד שיר, ואז אני אודיע לכם מה לגבי הסולואים ומה לגבי הדואט המרכזי שיהיה בתחרות המחוזית" הוא אמר וכולם התלהבו. בשנייה כולם שוכחים שילדה מתה.
כשהתור שלי הגיע, שרתי את השיר "לאורך הים" של עופרה חזה. התורות של כולם המשיכו והמשיכו, יותם ביקש מעזרא לא להיות היום והוא הסכים לו, ואז עזרא סיפר לנו מה יהיה בתחרות המחוזית בעוד שבוע וחצי.
"אז במקום השירים באנגלית ששרנו, אנחנו נשיר את השירים הבאים, אחר כך אני אפרט על סולואים אז בלי רעש" הוא אמר והתחיל להקריא מהדף שלו. "לחלק שקשור להתחלות 'משהו קטן וטוב' של משינה, הסולו הוא כרגיל של בחורה 'גבריאל' של עופרה חזה, שני הדואטים הם 'צליל מיתר' של אייל גולן ו'הו רומיאו' שכולנו מכירים טוב, והשיר שסוגר את המופע שלנו 'אני ואתה' של אריק איינשטיין. זה הרשימה כרגע" הוא אמר ותלה את הרשימה עם הסולואים על הלוח. "שמות המבצעים של הסולואים לא השתנו כל כך, רק הוספתי את השמות של הדואטים. אל תיעלבו אם אתם לא נמצאים בדואטים כי כמו שלימדתי אתכם- תגידו תודה שאתם מופיעים בכלל" הוא אמר וכולם חייכו.
"אז בדואטים התלבטתי מאוד וחשבתי בין איזה זוגות יהיה כימייה טובה, אז זה לא רק לפי היכולות הווקליות" הוא אמר. "נטלי ועומר" הוא אמר. נטלי קפצה וחייכה. "אני יודע ששנה שעברה לא הצלחנו לעבור אפילו את התחרות המחוזית, אבל אני בטוח שאתם תפציצו ותהיה לכם הופעה מדהימה, תבחרו איזה שיר אתם רוצים" הוא אמר להם. "הזוג השני, יותם ואלינור" הוא אמר. אוח העולם שונא אותי. כן, ממש כימיה, אחרי שאמרתי לו שאני לא רוצה אותו. אני לא רוצה אותו?
"אני יודע שהביצוע שלכם יגרום לנו לעלות לתחרות הארצית" הוא אמר לנו בלחש. חייכתי. יותם לא. "נראה לי שלכם יתאים הו רומיאו יותר" הוא אמר לנו. נטלי הסתכלה על יותם. "עזרא" היא אמרה ושאלה אותו משהו. הוא נדנד את ראשו לשלילה. היא חזרה לעמוד ליד עומר. "אפילו עזרא אומר שיש כימייה בינינו" יותם לחש לי. "יותם, אתה ואופיר חברים נכון?" שאלתי אותו. "לא אכפת לי ממנו, הבעיה שלי זה שאת לא רוצה" הוא אמר. "טוב, כולם לצאת החוצה, רק הדואטים שלי להישאר" עזרא אמר ומשך אותנו לבמה. הדואט של נטלי ועומר היה קודם. אני אוהבת את השיר שהם שרים. הם סיימו לשיר. מחאתי להם כפיים, למרות שנטלי הסתכלה עליי בזלזול, ועזרא סימן להם לצאת. נשארנו רק שלושתנו. הוא סימן לנו לעלות לבמה. התיישבתנו בכיסאות אחד מול השני, והתחלנו לשיר. גם את השיר הזה אני אוהבת, אבל בגלל שיותם הסתכל עליי במבט הזה, ניסיתי להתחמק ממנו ולא התרכזתי בכלל בשיר. "היי היי, מה קרה אלינור?" עזרא שאל אותי. "מה? כלום" עניתי במהירות והסתכלתי על יותם. יותם סימן לעזרא משהו והתקרב אליי. הרגשתי צמרמורת, הוא הניח את ידו על הברך שלי. "מה הבעיה?" הוא שאל אותי בלחש. "אתה מסתכל עליי במבט הזה" אמרתי לו. "איזה מבט?" הוא שאל בחיוך. אוף, החיוך הזה. "לא משנה" אמרתי לו. "מה יגרום לך לזכור את המילים? שאני לא אסתכל עלייך?" הוא שאל. "לא יודעת" לחשתי לו. הוא חייך חיוך רחב, העיניי. "אני אוהב אותך" הוא אמר וחזר למקום שלו, וסימן לו שאפשר להמשיך. לא יודעת אם זה שהוא אמר את זה עזר לי או רק בלבל אותי יותר. אבל בשיר הייתי מרוכזת. זה יצא ממש יפה. "וואו, אני ידעתי" עזרא אמר בשמחה. "אלינור, את עושה גם את הסולו לגבריאל" הוא אמר. "השיעור נגמר, נהניתי לשמוע אותכם" הוא לחש לי וליותם וסימן לנו לצאת.
יצאנו בשקט מהכיתה. למשך השעה הזאת שכחתי לגמרי מהאירועים של אתמול. יותם עצר והחזיק לי את היד. נאנחתי. "מה?" שאלתי אותו. "את שרה מדהים" הוא אמר לי והביט בי עם העיניים היפות שלו. "גם אתה" אמרתי לו בחצי חיוך, שחררתי את היד שלי ממנו והלכתי לשיעור מתמטיקה. היו לי המון מחשבות בראש, שגרמו לי לאבד את עצמי בבית ספר. בסוף מצאתי את הכיתה אחרי איחור קטן. "סליחה על האיחור" אמרתי לשון והלכתי להתיישב ליד גיא. "אלינור, בואי שנייה" שמעתי את שון קורא לי. יצאתי איתו החוצה. "מה?" שאלתי אותו. "איך את?" הוא שאל. "הכל סביר" אמרתי לו. "את בטוחה?" הוא שאל והניח את היד שלו על הכתף שלי. "כן" אמרתי והסתכלתי בעיניים הירוקות שלו. "אם את רוצה, אני מסכים לך ללכת לביתן שלך במקום השיעור הזה, את גם ככה הכי טובה במתמטיקה בכיתה" הוא אמר בחצי חיוך. חייכתי. "את האמת לא ישנתי כל הלילה" אמרתי לו. "אז תלכי לישון" הוא אמר. "טוב" עניתי בחיוך. "ביי" הוא אמר. "ביי" נופפתי לו לשלום. "אה ושון" נעצרתי. הוא הסתובב. "תודה על הכל" אמרתי בחיוך. הוא חייך ונכנס לכיתה.
נכנכסתי לביתן שלי, סגרתי את הדלת והלכתי לכיוון המיטה שלי. פתאום ראיתי על הרצפה משהו. זה היה הגופה של גל. הדבר האחרון שאני זוכרת זה סחרחורת ואותי, נופלת על הרצפה.