פנימיית אדמונת פרק 1 (ניסיון בבקשה תגיבו )

פרק 1 –

קרטר ורוי ישבו במושב האחורי במכונית עם הגג בפתוח של ניק .
הנופים התחלפו במהירות מול עיניה של קרטר והיא כמעט שכחה שהיא אמורה להיות מעוצבנת .
"ניק חשבתי שאנחנו חשובים לך " אמרה והדגישה את המרמור שהרגישה .
"אמרתי לכם זו לא ההחלטה שלי הייתי רוצה …" 
"ובכל זאת אנכנו נפרדים " קטע אותו קרטר .
בזיוות עיניה היא הביטה ברוי שהיה שקוע כולו במחשבות .היא הייתה אוחזת בידו ללאי הייתה מודעת לעובדה שהוא מזיעה כמו משוגע בידיים .זה תמיד קרה לו כשהוא היה לחוץ .והוא היה לחוץ .
בדיוק כמו קרטר .זאת הייתה הפעם הראשונה מזה שנים שהם נפרדו .
"קרטר .רוי .כבר דיברנו על זה אין לנו ברירה " אמר ניק קרטר הבחינה בנימה של עצב בקולו אבל היה לה קשה להבין איך אדם זר מרגיש עצב כלפיה וכלפי אחיה .
"אז כמו שסיכמו קרטר את תתחילי את שנת הלימודים בפנימיית אדמונת לבנות נוריד אותך קודם .ורוי אתה תלמד בפנימייה שלהם לבנים היא נמצאת בצד השני של ההר .אני בטוח שתשתלבו שם מצויין " עכשיו הוא נשמע כמו ניק שקרטר הכירה עכשיו .רציני ,החלטי , ממוקד .
היא שוב הביטה ברוי וכאילו הרגיש שהיא מביטה בו הוא הפנה את ראשו עליה .
"יהיה בסדר " לחש ללא קול .קרטר השתדלה לחייך עליו .
היא סובבה את פניה באילוץ אל החלון והביטה בנופים עם היא הייתה ממשיכה להביט ברוי היא הייתה בוכה .היא לא יכלה לבכות היא חייבת להיות חזקה. לפחות עד שהיא תרץ מהמכונית של ניק ותגיע למקום שבו היא תוכל להיות לבד .
לבכות לבד .
"הגענו " אמר ניק אחרי חצי שעה של נסיעה שעברה בשתיקה מוחלטת .
"אתה מתכוון שאני הולכת לגור כאן ?" שאלה קרטר מזועזעת . 
המקום לא היה נראה כמו טירה עתיקה הוא היה יותר נוטה לבית סוער עתיק עסוי כולו מלבנים שחורות לאור העובדה שהשמש שקעה הבניין נראה קודר ומפחיד להחריד . ובנוסף על צללי העצים שסביבו …
" אני לא רוצה להיכנס לשם " אמרה קרטר בהחלטיות והדקה סביבה עד יותר את חגורת הבטיחות .
"אני ורוי נלווה אותך לחדר המנהל אל תדאגי שמעתי רק שמועות טובות על המקום הזה "אמר ניק מהוסס מעט .
'השאלה ממי ' חשבה קרטר בקדרות .
"שנכנס ?" שאל ניק בצורה רטורית גלויה ביותר .
קרטר ורוי ירדו מהמכונית באי רצון והלכו אחרי ניק לכיוון דלת הכניסה הגדולה . 
קרטר ציפתה לראות תאים .ושהכל יהיה אפור וישדר מבפנים את מה שהמבנה משדר מבחוץ .אבל כשניק פתח את הדלת היא הוכתה תדהמה .
מבפנים הבניין שידר חמימות ומשפחתיות והמה בנות מצחקקות ושביטו בהם (יותר נכון ברוי ) 
הם הלכו זמן מה עד שניק עצר .
"הלכנו לאיבוד ?" שאלה קרטר בהסח דעת משום שהייתה עסוקה בליבחון את חלל שסביבה המקום נראה מדהים .
"אני … גברתי איפה זה חדר המנהל ?" שאל ניק נערה שבדיוק עברה לידם .היא הסבירה לניק בפרוט איך מגיעים לחדרו של המנהל ולאחד דקות אחדות הם עמדו ליד דלת עץ גדולה וכבדה .
ניק דפק כל הדלת בעדינות .
"יבוא " נשמע קול גברי מתוך החדר .
ניק פתח את הדלת וקרטר ורוי נכנסו אחריו באי רצון .