פנימיית חמישה כוכבים-פרק 7 (: ווהוהוהוהו בלהההה

אלינור יצאה מהאולם כלא רואה ממטר. היא היתה מבולבלת מאד ולא ידעה לאן ללכת. היא התיישבה במקום ההוא, מתחת לעץ בעל העלים הורודים, שלפני שבוע היא והארי דיברו שם. במוחה החלה להריץ את כל השיחה.

***
הארי רץ מהאולם וחיפש את אלינור. הוא חיפש בחדרן של הבנות ולא מצא אותה. לבסוף היתה לו תחושה שהוא יודע איפה היא, כן, שם, מתחת לעץ עם העלים הורודים, שם, במקום ההוא שהוא גילה עליה דברים ולאחר השיחה הרגיש פרפרים בבטן.
״אימי ברחה מהבית כשהייתי בן חמש בשביל אלכוהוליסט אחר..״ הוא נזכר שסיפר לה.
״אבי נפרד מאימי וברח מהבית כשהייתי בת 3.. עכשיו יש לו חברה ז!נה ואני לא שמעתי ממנו בכלל.. אני גם לא יודעת איך הוא נראה..״ הוא נזכר בעינייה המבואסות והמבולבלות כשהצליחה לספר לו את זה.

לאט לאט הגיע הארי לעץ הורוד.
הוא קלט את אלינור יושבת על כמה סלעים וצופה בשקט בים הכחול הנפרש מולה.
בשקט הוא התיישב לידה. היא לא נבהלה.
״אני מצטער..״ לחש.
היא המשיכה לבהות בים בשקט.
״אני באמת מצטער.. אני יודע שאני מפגר.. אני מצטער על הכל.. על שרון, על השמנות, על הכל..״ הוא הביט בה. היא הביטה בו ונשכה את שפתיה.
״גם אני מצטערת..״ פלטה פתאום.
״אני מצטערת.. לפעמים אני מאוד מבולבלת.. וכשאני אומרת לפעמים אני מתכוונת לתמיד..״
הם הביטו אחת בשני במשך כמה שניות, אלינור פנתה והלכה משם.