פרא שחור

רגע לפני-נכון שזה מתחיל בצייד אבל אני לא אתאר פה חיות שנצודות או משהו זה סיפור אחר לגמריי!!!

נוקולאס (ניקו) ודרייק היו לבדם ביער. החשוך. המפחיד. לנו די קשה לאמוד מה זה יער. כזה שהוא לא חורשה עם מסלול מסומן או מדרכת אספלט סלולה. כזה עם חיות פרא. אבל שווה לנסות. העצים צמחו מתוך החריצים בין הסלעים הבלתי בטיחותיים יחד עם השיחים הדוקרניים.
לשניהם היו רובי צייד כבדים בידיהם.
נחשתם נכון. (או שאולי לא?)
זה היה השיעור הראשון של דרייק כצייד.
דרייק עצמו לא ממש התלהב… הוא רצה להיות יותר לוחם או מוסטנגיסט* (יש מילה כזאת בכלל?) או רופא. אבל הוא היה חייב למצוא מקור פרנסה כדי לחסוך כסף ולהירשם ללמודים.
"שים לב," לחש ניקולאס, "יש משהו בשיחים."
"אין שם כלום," מלמל דרייק.
"לא נכון. יש שם חיה… בגודל של בערך… חזיר בר קטן."
"בלה… בלה… בלה." השתעמם דרייק. "אני יורה ואז נדע מי מת."
"דרייק, אסור ליר…" התחיל ניקו לומר.
"מותר ניקולאי, מותר הכל." מלמל דרייק והתחיל לכוון. "תפסיק עם השטויות האלה כבר!"
"אתה לא מכוון נכון, דריי,", אמר ניקולאס.
"וואי, תשתוק כבר, ניקו. הכל בסדר!"
"תבדוק שיש לך כדורים." חזר ניקולאס.
"לא אמרתי לך לשתוק!?" התרגז דרייק.
"אתה מבריח אותו!" זעם ניקולאס.
"מה אכפת לי?!" צעק דרייק.
"איך שתרצה!" צעק ניקולאס וסטר לו, "אבל אם מחר לא תביא לי את פרוות היצור!…"
ברגע זה הוא קם והלך. דרייק התבייש במעשיו. אך לפתע, נשמע רשרוש קל מן השיחים ו…
זה היה גור זאבים. קטן, חמוד.