פרק י"ט של " ג ע ג ו ע

גילי וורד שבו הביתה ולאחר ארוחת ערב ומקלחת השכיבה ורד את הילדה לישון.

הטלפון צלצל והמוביל היה על הקו כי רצה לברר מתי ורד תרצה שהוא יגיע אליה כדי לעשות את ההעברה. היא ענתה לו שאולי בסביבות חצות הלילה. "אני מקווה שזה לא מטרד עבורך לבוא בשעה כה מאוחרת."

"נהפוך הוא ענה לה אני חזרתי לא מכבר ואשמח לנוח ואבוא אלייך בעוד מספר שעות".

ורד הציתה לעצמה סיגריה וכמובן כוס קפה ופתאום נזכרה שהיום היא ממש צמה פרור לא הכניסה לפיה , וישבה בפינה של המרפסת שלה כדי שאיש לא יוכל לראותה.

לפתע היא חשה אי נוחות, משהו מטריד אותה וריח חריף של מקטרת מתקרב אליה, למזלה וכמי שחזתה מה יקרה היא לא זזה ממקומה ובטוח מעל לכל ספק שהוא לא מסוגל לקלוט אותה. הוא הסתובב מסביב לבית וכשהיה מאחוריו נכנסה ורד במהירות לתוך דירתה וכמובן בעלטה גמורה.

ורד חששה שמא ינסה להקיש על הדלת והיא כמובן לא תפתח לו אך קיוותה שהוא יחזור כלעומת שבה, ואכן לאחר שהסתובב לפי ריח המקטרת ידעה שהוא עדין בשטח וכשהריח נהיה יותר עמום נשמה לרווחה.

היא קיוותה שלא ימשיך להסתובב מסביב לדירה כדי שהעברה תתנהל בשקט וחלילה שאיש לא יראה שהיא עוזבת באישון לילה.

לאחר עישון מספר נוסף של סיגריות וקפה שחור, הגיע המוביל. השעה הייתה בדיוק חצות. הוא חנה בצד האחורי של הדירה והיא פתחה לו את הדלת.

אהלן הושיטה לו ידה מודה לך כי נעתרתה לבקשתי להגיע בשעה כה מאוחרת. "עזבי שטויות אני רגיל לעבוד בשעות לא שיגרתיות ואגב שמי מוטי" "ושמי ורד."

מוטי הכניס את הקופסאות שהביא עמו וחיש מהר החל לסדר את כל מה שורד כבר ריכזה.

"מה עם המיטה ורד", "היא שייכת לדירה ואיננה שלי" "אז איך תישני? מרגע שנגיע לדירה ועד הבקר לא ישארו שעות רבות, אנסה להעביר אותן בישיבה על איזה שהוא כסא מקווה שיש במקום."

"ורד הוסיף מוטי יש לי באוטו מזרון שהוא כמעט חדש אך הוא מזרון יחיד אם תרצי להשתמש בו עד שתתארגני אשמח לתת לך אותה. "ואוו תודה רבה מוטי שמחה ורד".

"ומה עם שולחן כסאות וכאלה המשיך לשאול אותה, " כל הרהיטים שייכים לדירה אין לי רשות לקחת מאומה מהם.

הוא הבין כמה קשה מצבה של אשה כה צעירה אמא לתינוקת ובנסוף שבעלה נשבה ע"י הסורים גם קורת גג ותכולה אלמנטרית גם זאת יש לה במידה מאד מצומצמת.

המשך יבוא

המשך יבוא