פרק כפול של סיפור מהחיים {פרקים 3,4 }

-פרק 3 –
-נקודת מבט של עומר-
אני לא מאמין שהייתי צריך להישאר ער בשביל אחת כמוה אני לא מאמין שהפסדתי בהתערבות המפגרת הזאת בדיוק שעמדתי לעצום עיניים קיבלתי עוד שיחה ממנה היא אמרה
" נו ישנת טוב??" וצחקה לי בטלפון
" אני לא מאמין שאת עושה לה את זה" אמרתי בלגלוג לא יכולתי להשאר אדיש בנוגע למה שהיא אמרה היא גיחכה ואמרה:
" אני רוצה שעכשיו תשלח לה הודעה קיטשית כזאת אתה תדע מה לכתוב לה כבר" וישר ניתקה בלית בררה רשמתי לה "מחכה כבר למחר או היום בצהרים מה שיותר מוקדם" והלכתי לישון
-בשעה 11:00 בלילה –
-נקודת מבט של עומר-
היא עוד פעם התקשרה די אני לא מבין למה הסכמתי להתערבות הזאת עניתי
" עכשיו תתחילו עוד פעם להתכתב שהיה קצת מעניין" היא אמרה וניתקה אז שלחתי לאמבר
" ערה??" אחרי חמש דקות קיבלתי הודעה
" הרגע יצאתי מהמקלחת" חייכתי אמרתי לעצמי אם היא יפה מעניין איך אחרי מקלחת ואז נזכרתי שזאת התערבות ואסור לי לחשוב כאלה דברים
, בא לך להמשיך את השיחה ??"
" כן אין בעיה על מה אתה רוצה לדבר??" את האמת אני לא ידעתי בעצמי ואז קיבלתי הודעה
" איזה טעם יש לך בבחורות ??"
"לא פחות מושלמות ממך !!" ואז נזכרתי שאני בכלל לא אוהב אותה אבל היה יותר מידי מאוחר זה כבר נשלח לא יכולתי למחוק יצאתי אדיוט
-נקודת מבט של אמבר-
אני לא מאמינה שהוא שלח את מה שאני חושבת שהוא שלח הייתי באותו רגע בהיי מטורף לא יודעת למה שלחתי בחזרה "תודה" כמו מטומטמת פשוט לא ידעתי מה להגיד הרגשתי שהוא הבן אדם היחידי שאיתו אני פתוחה ואחרי כמה דקות הוא רשם הודעה נוספת לא ראיתי מה זה כי "אמא" שלי אן קראה לי ואמרה שהיא חייבת בדחיפות לדבר איתי ישבתי מולה לא יודעת מה היא רוצה ממני היא הסתכלה עלי בעיניים נפוחות ואדומות ראו שהיא בכתה היא התחילה למלמל משהו לא מובן ואז היא אמרה ביותר ברור "אבא שלך…."
-פרק 4 –
-נקודת מבט של אמבר-
ישר ששמעתי את המילים האלו בכיתי למרות שהוא לא האבא האמיתי תמיד הייתי קשורה אליו אן אמרה ביותר ברור ובקול חנוק:"אבא שלך..עבר לפני כמה שעות תאונה והוא נמצא כל היום בטיפול נמרץ הרופאים אמרו שנשאר לו עוד עוד כמה שעות לחיות " התמלאתי דמעות לא יכולתי לשמוע את ההמשך ישר רצתי לאוטו ונסעתי לבית חולים במהירות הגעתי שאלתי בקבלה איפה נמצא אביתר{אבא שלי} היא אמרה לי חדר 315 רצתי לשם וראיתי את אבא שלי מחובר למכונות הנשמה ואינפוזיה הייתי כל כך בלחץ לאבד אותו והתחלתי לכתוב ואז הוא אמר במאמץ בקולו:" אני ממש מצטער על מה שגילית לפני יומיים אני לא רציתי שתדעי את זה ככה אני רוצה שתבטיחי לי דבר אחד " ישר שאלתי אותו מה ?? הוא אמר " אני רוצה שתבטיחי לי שאם קורה לי משהו את לא תעזבי את אמא לבד ישר הנהנתי בראשי לא רציתי לחשוב על מה שקרה בכל הימים האלו נשארתי בבית חולים כל הלילה ולמזלי שיחררו את אבא שלי אחרי שייצבו את כל מערכות גופו הייתי כל כך שמחה שלא קרה לו כלום ואחרי שחזרנו הביתה הוא שאל אותי " אמבר ההבטחה שהבטחת לי עדיין בתוקף?" את האמת לא ידעתי מה לענות לו כן??? לא???? פשוט לא ידעתי הלב שלי היה כל כך מפוצץ על כולם על מה שקרה אם אבא על עומר על הקטע שגיליתי שאני מאומצת על זה ששיר בימים האחרונים מתרחקת ממני אז ישר הנהנתי בראש ואבא חייך ואמר:" תודה אני מאוד מודה לך" והלך לחדר שלו לנוח גם אני הלכתי לנוח ואז ראיתי את ההודעה הבאה…..