צדדים – פרק 22

****

למחרת שירה הגיעה אל ביתה של דניאלה בשש וחצי בערב, שרית מבצעת את פעולת ההסחה והאורחים מגיעים לאט לאט.
לאחר 20 דקות כולם הגיעו, הכל מוכן לפעולה.
"אני מתקשרת לשרית" צעקה שירה והשתיקה את כולם "הלו? שרית? הציפורים בכלוב אפשר לשחרר את הנשרים" היא חיכתה לתגובה ואז אמרה "יאללה ביי"

****
"אפשר להבין למה אנחנו פה?" שאל רועי בפעם השלישית
"כי אני רוצה שנהיה שלשתינו קצת" אמרה שרית "אני מאמינה שיש לכם על מה לדבר" היא אמרה והתרחקה מעט כדי לדבר עם שירה.
"הציפורים בכלוב אפשר לשחרר את הנשרים" אמרה שירה
שרית הבינה את הרמז: כולם הגיעו ואפשר להביא את דניאלה ורועי
היא מיהרה לומר "הנשרים משוחררים, ביי"
"טוב..חיכיתם מספיק" שרית אמרה להם וחזרה מהשיחה שלה
"עם מי דיברת?" שאל רועי
"למי אכפת?" אמרה דניאלה "הגיע הזמן"
"למה בכלל החזקת אותנו בפארק הזה בכל מקרה?" שאל רועי
"סתם" אמרה שרית "לכיף"
"טוב, בואו נזוז הביתה" הציע רועי "אני אלווה אתכן"
"דניאלה אני רוצה לראות את הבית שלך שוב, אפשר לעשות אצלך עצירה?"
"אמ… בטח" ענתה דניאלה.
הם פנו ביחד לביתה של דניאלה

****

שירה ניתקה את הפלאפון וצעקה "הם בדרך כולם להתכונן".
'הלוואי שהכל ילך חלק' התחננה

****

"אני פשוט לא מבין אותך" רועי אמר תוך כדי הליכה "לא עזבו. אני לא מבין בנות בכללי, את מוכנה להסביר למה היינו בפארק עד עכשיו?"
"אמרתי לך" שרית חייכה, מרוצה שלא גילתה דבר "לכיף"
רועי גלגל עיניים ובינתיים הם הגיעו לבית.
"איפה המפתח שלי?" דניאלה חיטטה בתיק שלה "לא יכול להיות ששכחתי אותו" היא מצאה אותו, מפתח קטן שמחובר לאות D בצבע כסף עם שיבוץ אבנים. היא הכניסה את המפתח לדלת ולהפתעתה גילתה שהדלת פתוחה.
"זה מוזר" היא פתחה את הדלת ונכנסה לחדר האורחים. "הפתעה!" צעקו לעברה ולעבר רועי לפחות 20 קולות.

****