צדדים – פרק 31

****

אחרי עוד שני שיעורים, סוף סוף יצאו הכיתות לאכול צהריים
חדר האוכל היה ענק ורועש, היו שם לפחות 200 תלמידים וזה רק כיתות ז' וח'.
יש לוח זמנים של הארוחות ולכל שתי שכבות יש 45 דקות. שירה גוועה ברעב.
שירה, טל, יונתן ואור העמיסו אוכל על המגשים וברחו לאחד מהשולחנות, הם תפסו שולחן של שישה אנשים והתיישבו.
קצת רחוק מהם עמד נער עם שיער שחור וקצר ועיניים כחולות שהאפירו בעקבות צבע השיער שלו אבל עדיין היו יפות, הוא לבש כובע כחול עם כתוביות בלבן של הסמל של ה 'ניו יורק מאטס' והביט בהם צוחקים. 'מוזר' חשבה שירה 'לא ראיתי אותו קודם בשום מקום'
"היי" שירה קראה אליו "רוצה להצטרף אלינו?" חבריה לשולחן הביטו בה ואז בנער ומשכו בכתפיהם, הנער התקרב. "אני שירה" אמרה בחיוך "ואתה?"
"נדב" הוא השיב וחייך.
"אוקי נדב" שירה קפצה ממקומה וגררה את נדב אל השולחן "בוא שב איתנו"
"תודה" הוא אמר והתיישב ליד יונתן. היה רגע של מבוכה.
"מאיפה אתה?" שאלה שירה, מנסה לשבור את הקרח.
"ובן כמה אתה?" שאלה טל "אתה חדש פה גם לא? לא ראיתי אותך בשנה שעברה"
"אני גר בנתניה" נדב השיב "אני בן 14 בחודש הבא ואני חדש פה, למה? מי מכם חדש גם?"
"אני" אמרה שירה בחיוך והוא חייך בעצמו.
"מעניין" אמר יונתן "אבל נתניה זה לא רחוק מפה?"
הפנימייה היא בירושלים אז לבוא מנתניה זה באמת רחוק.
"כן,זה רחוק" השיב "אבל שלחו אותי לפה, כי אמרו שזאת פנימייה שתדאג לי"
"מה זאת אומרת שלחו אותך?" שאלה שירה "לא הגעת מרצונך?"
"אני יתום מאמא ואבא" הוא אמר בקיצור ולא נראה עצוב במיוחד, משום מה.
"וואו" טל אמרה בשקט "זה בטח קשה לך.."
"זה.." הוא התלבט, אבל לא נראה עצוב משום מה.
"באיזו כיתה אתה לומד?" שאלה שירה והחליפה את הנושא.
"ח' 4" הוא אמר
"מה?" שירה וטל קראו "גם אנחנו לומדות שם, איך לא ראינו אותך?"
"ראיתם" הוא אמר "לא שמתם לב. כשנכנסתם באיחור הסתכלתי עליכן ושאלתי את עצמי, 'הבנים הם אלו שצריכים לאחר לא?' אז ניחשתי שנאבדתן וצדקתי"
"וואו" אמרה שירה "אז אתה גם קורא מחשבות ורואה עתידות?"
"לא" הוא השיב "סתם ניחשתי"
"וואו" צחקה שירה "סתם ניחשת? מגניב!"
המשכנו לזלול את האוכל ובינתיים עברו כבר 20 דקות
"וואו" אמרה שירה "הזמן עבר מהר לא?"
"ווואו" יונתן צחק "שמת לב כמה פעמיים אמרת 'ואוו' ב-20 הדקות האחרונות?" וכול השולחן התחיל לצחוק, אפילו נדב השתחרר וצחק. שירה הרגישה הקלה.
היא לא אהבה לראות נערים או נערות מחוץ למעגל חברתי. זה הזכיר לה את עצמה.
'אולי לבוא לפה בעצם לא היה הרעיון הכי גרוע שיש בסך הכל..זה רעיון די טוב אפילו'
שירה המשיכה לחשוב לעצמה כמה מחשבות כאלו כשאמרו להם שהם צריכים לפנות את המקום. הם הניחו את הסכו"ם והצלחות במקום המיועד לכך ויצאו לחצר.
"אחרי השיעור הזה מחלקים חדרים" אמר יונתן בדרך לכיתה
"תודיעו לנו באיזה חדר אתן, סבבה?" שאל אור
"בסדר" צחקה שירה וטל חייכה כשהן נכנסו לכיתה שלהן.

****
נדב הביט בנערות המתרחקות ובנערים המתרחקים. הוא חיבב את שירה כי עזרה לו ואת טל ויונתן שהיו נחמדים, אור קצת הפריע לו.
יהושוע ראה אותו עומד בחצר ופנה אליו "הלכת לאיבוד?" שאל בחיוך.
"לא ממש" ענה נדב
"ראיתי שמצאת חברים מהר" אמר יהושוע
"טוב, כן" אמר נדב בצחוק "הכל בזכות הנערה הזאת, שירה"
"כן, שמעתי עליה גם מדורון, הנערה הזאת היא משהו מיוחד. היא תהיה לך לעזר"
"לי?" שאל נדב והביט ביהושוע
"כן, לך" אמר יהושוע "איך הולך לך בלימודים?" שאל יהושוע והתחיל להוליך את נדב לאורך המסדרונות.
"בסדר" אמר נדב "אני מניח"
"אם יש לך בעיה אתה פונה אליי כן?" אמר יהושוע "וקיבלת את המפתח הנוסף לאולם הספורט?"
"מפתח נוסף?" שאל נדב והביט במנהל. "אה, כן. תודה על זה"
"אם לא הייתי נותן לך היית יכול להסתבך בצרות" אמר יהושוע "תתרחק מצרות נדב" מאר ופתח את דלת הכיתה של ח' 4.
"כן?" שאלה המורה
"מצטער על האיחור של נדב" אמר יהושוע וקרץ לנדב. "זאת אשמתי"
"טוב, ובכן.." אמרה המורה בחיוך "תצטרף אלינו נדב"
נדב נתן הצצה בפעם האחרונה ביהושוע שחייך אליו והתיישב במקומו. הוא ראה את טל ושירה מעיפות לעברו מבטים אבל רק השיב עליהם בחיוך.
"להתרחק מצרות" מלמל לעצמו "להתרחק מצרות"

****