צדדים – פרק 41 חלק ב'

כמובן שהם הוציאו את זה משירה עוד לפני שהשיעור התחיל בכלל.
הם התיישבו מסביב לשולחן שלה כשהתחילה להסביר.
"להקה?" יוני הביט בה בהתפעלות "יאללה אני בעד"
"נוכל להגיד שזאת העבודה שלנו" אמרה טל "ונוכל להופיע פה"
"יש מישהו שנגד?" איתן שאל וכשאיש לא דיבר הוסיף, "מעולה, רק צריך לקבוע מי במה"
"אני מנגן בגיטרה שלי" קרא אור "הגיטריסט הראשי"
"אני בתופים" קרא יוני וכולם הביטו בו בתמיהה "מה? יש תופים בחדר מוזיקה"
"אני על הבס" קראה טל "למדתי לנגן במשך שנתיים"
"ומה אני יעשה?" שאלה שירה
"את יודעת לנגן במשהו?" שאל אור
"גיטרה קלאסית ו.." שירה חשבה על זה ואז הביטה בהם ומשכה בכתפיה "וזהו בעצם"
"אמ.. אנחנו עדיין צריכים זמרת" טל חייכה, היא שמעה את שירה פעם אחת כשהייתה במקלחת והתעקשה שיש לה קול יפה.
"בסדר" שירה נכנעה אחרי שמבטיה של טל איימו עליה "אני אשיר, בשבילך"
אור הביט באיתן "מה איתך?"
"אני?" הוא נראה מופתע "למה אני?"
"כי אתה חלק מהצוות!" אור השיב לו
איתן נראה נבוך "אני..אני עובד בפינת החי עם שרה". אור ויוני גיחכו.
"מושלם!" יוני התלהב יותר מכולם "אז… מי רוצה מהבנים לשיר?"
כולם היו ממש נבוכים הפעם, חוץ משירה "עושים לכולכם אודישנים ביום ראשון שמעתם? מי שישיר הכי יפה יזכה" וכולם צחקו.
"הייתי רצינית" אמרה והם השתתקו ומלמלו מילות הסכמה בשקט, "אז ביום ראשון כולם יביאו את כלי הנגינה?"
"כן המפקדת!" קראו כולם והפעמון צלצל
"אה! שירה, את מוכנה להביא את הגיטרה שלך ביום ראשון?" אור שאל לפני שיצאו החוצה
"בטח" אמרה "אין בעיה"
"יאללה ביי" איתן, אור ויוני הסתלקו ונדב נכנס לכיתה
שירה נתנה לטל מרפק ואז אמרה, "שכחנו מנדב"
"נדב?" טל שאלה, כנראה שהיא לא מתה עליו. שירה נאנחה והביטה בו.
"כן" אמרה "אי אפשר להשאיר אותו בחוץ"
"בסדר" היא השתכנעה "במה הוא מנגן?"
"מאיפה לי?" שאלה שירה "אני אשלח לו פתק"
בזמן השיעור שירה קרעה דף מהמחברת וכתבה משהו כזה:

"במה אתה מנגן? אם בכלל…
אנחנו רוצים לצרף אותך ללהקה שלנו
תכתוב לי, שירה"

היא קיפלה את הפתק וכתבה עליו "לנדב".
המורה להיסטוריה המשיך בשיעור והסביר על רומא המערבית כששירה העבירה את הפתק לטל והיא זרקה אותו באגביות אל נדב. אבל המורה- שלא ממש מחבב את שירה- שם לב לפתק.
"רוט! את הפתק אלי, עכשיו!" הוא שאג, כולם הסתובבו אל נדב
"המורה, אני שלחתי את הפתק" קמה שירה, היא לא יכלה לחשוב שנדב המסכן ישא את האשמה, הרי היא אשמה.
"אז את רוזן…" הוא הביט בה ברשעות שיש למורים שלא אוהבים תלמידים בכלל ואז פנה אל נדב "ואתה רוט, אל המנהל!"
"מה?!" צעקנו יחד
"עכשיו!" הוא צעק "או שתקבלו גם ריתוק"
הם קמו וברחו מהכיתה, ליד חדר המנהל הם נעצרו לנשום. "הוא ממש משוגע" נדב העיר
"למנהל?" שאלה שירה, לא מאמינה "זה רק פתק קטן" שירה בחנה את נדב. הוא היה מפוחד. "מצטערת שהכנסתי אותך לזה, שבוע ראשון ו.."
"זה בסדר" הוא חייך "זה לא נורא" הוא נרגע והביט בה
"יאללה בוא" אמרה שירה ודפקה על דלת המנהל
"יבוא" ענה קולו של יהושע
הם נכנסו לחדר המנהל, הוא נראה בדיוק כמו ששירה זכרה מהחופש. ענק, מפואר, תמונות מחזור של תלמידים שונים…
"שירה?" הוא שאל "מה את עושה פה?"
"אמ.." שירה חייכה "אפשר לשאול שאלה?"
"תשאלי" הוא אמר "נראה אם אוכל לעזור"
"נניח והיו שני תלמידים" היא מרפקה את נדב לשיתוף פעולה "והמורה איציק האיום היה שולח אותם למנהל בגלל שאחת התלמידות שלחה פתק ו.."
"בקיצור" יהושע עצר אותה בחיוך "שלחת פתק בשיעור של איציק?"
"אמ.. כן" השיבה בצחוק.
"ואתה נדב?" הוא שאל
"אני…אמ.." הוא מלמל, הילד ממש פחד מיהושע כנראה.
"זאת לא אשמתו" השיבה שירה "אני שלחתי לו את הפתק, האחריות עליי"
"כן..אני מבין" יהושע התרווח וחייך "ועוד דבר אחד, אין לך תורנות צהריים היום?"
"ואללה!" השיבה שירה והביטה בשעון. בקרוב היא צריכה ללכת, "אני באמת צריכה לקחת את טל ו…"
"אז אולי תזוזי כבר?" הוא צחק, נדב עמד ולא אמר דבר
"אנחנו משוחררים?" שאלה שירה
"את כן" הוא הביט בנדב, הוא הושיט לשירה פתק שחרור לה ולטל ושלח אותה לכיתה "עוד היום" הוא אמר כשראה ששירה לא זזה.
להשאיר פה את נדב לבד ממש לא היה בתכנון שלה. "ונדב?" היא שאלה
"אני אדאג לנדב" הוא השיב
שירה מלמלה סליחה לנדב והוא הנהן כשהיא סגרה את הדלת מאחוריה.
שירה דפקה על הדלת של הכיתה והכניסה את ראשה בדלת. "המורה?" שאלה
"כן שירה?" המורה נראה כועס
"אני צריכה את טל…"
"פתק?" הוא שאל ואני הוצאתי את הפתק מהכיס שלי. "בסדר! יאללה החוצה!"
טל יצאה. "תודה" היא צחקה "אבל למה יצאנו?"
"תורנות מטבח" אמרה שירה והגישה את הפתק לטל
"אבל לא כתוב כאן כלום!" היא התפלאה, גם שירה לא הבינה, כאילו המנהל ידע שהמורה ישחרר את טל ושירה גם בלי הפתק. לא היה כתוב כלום.
"ואווו" שירה הצליחה לומר וטל פרצה בצחוק
"טוב, יאללה. חייבים לזוז" טל צחקה כשהן רצות למבטח.

****