ציד-הקדמה

(הסיפור ייכתב בזמנים של החלוצים של אמריקה. ידוע גם כ"המערב הפרוע" לכן לפעמים מושגים לא ברורים יכתבו ואני ישים "*" אחריהם ויסביר עליהם ברציתי להוסיף)
הקדמה

קוו האופק המדברי נמתח על רקע של שמיים כחולים ונקיים, הרעידות הטרידו את הגיבור שלנו.
סוסו נחר כשרגליו חובטות באדמה הסלעית והקשה. ההרים האדומים הזדקרו מהאדמה משמאלו ונתנו לנוף תחושה מאיימת, הגיבור שלנו היה עטוף בצעיף בוקרים מרופט. פיוו מוסתר מאבק הדרכים, לראשו כובע ישן ולחום. קצוות עור שחומות נקרעו בצדדים, חולצה לבנה ומשובצת התפרעה ברוח ואווררה את גופו התשוש. העבודה נהיית קשה עם השנים כך נאמר, אך הכסף טוב. זה כל מה שמשנה בסך הכל. מכנסי חקי התמתחו על רגליו מתנערים ורועדים בחופשיות מצדדיו של הסוס העייף. הוא נשען על רעמתו האדמונית של סוסו הזקן,
"הס אהובתי, עוד מעט. אני מבטיח." ידו ליטפה את צד צווארו של סוסו והשנייה החזיקה במושכות. מגפיו הדהויים התמקמו באי נוחות על דורבנות* הברזל הנוקשות, אוכפו הרגיש רפוף מעט. אך זה לא טרד את מוחו יותר מדי. שיערו התפרע באוויר וזיעה ניגרה על אפו, הוא היה צייד ראשים. הכרזה עדיין בלטה מכיסו,

מבוקשת!
חייה או מתה
ג'ול פנול (Jewell Fanor)
פרס 57* דולרים

ציור שחור של פרצופה נכח, תווים חדים שמתאימים לפרצוף חד. שיער אדמוני ופרוע, הבעה של שמחה והתרגשות. עבודה היא עבודה, ובשביל חמישים ושבע דולרים כל אדם יהרוג. וגיבורינו היה ככל אדם. אקדחו הכסוף נח באבזם עור מבורס. שש קליעים בתוף. פניו פנו תנועה חדה שמאלה, חום ולבן נראה במרחק. עיירות הן מקום טוב להתחיל חשב לעצמו. דורבנתו הריצה את סוסו הזקן במסלול ישר. מעיף חול ואבנים. העבודה הזו תהיה דומה הוא קיווה לעצמו, המדבר יכול לקבוע אחרת.