צלילי המפוחית – פרק 11
כשחנן נכנס בהתחלה לבית הספר היוקרתי למוזיקה. הוא היה מוכה בהלם. כי הוא לא ציפה לקבלת פנים חמימה כזאת. הוא ראה שהסתובבו שם התלמידים שכנראה הוא ילמד איתם.
הוא ניגש לנערה אקראית כלשהי , ועמד מולה.
" מי אתה?" שאלה אותו הנערה ונעצה בו עיניים סקרניות.
" אני חנן. באתי ללמוד בבית הספר היוקרתי למוזיקה. אני מנגן במפוחית." אמר לה בחיוך.
"יופי , נחמד. אפשר רגע לנגן בה?" שאלה הנערה בנימוס. חנן קצת התלבט אם לתת לה לנגן במפוחית.
" המפוחית עדינה ואת לא תדעי איך לנגן בה כמו שצריך. לכן אני לא מציע לך מראש כי אני יודע שאת תקלקלי אותה." התנגד חנן לתת לה לנגן במפוחית.
" תן לי לנסות בכל זאת." התעקשה הנערה. רק בגלל העקשנות שלה , הוא נתן לה את המפוחית שלו בידה.
" תיזהרי בבקשה עליה. אני מניח לך לנגן עליה כמה דקות ולא יותר." ביקש ממנה חנן.
" טוב , אתה מוכן?" היא אמרה ונעצה בו עיניים שואלות.
" כן , חצי מוכן!" אמר חנן בקצרה.
" עכשיו תקשיב!" סיכמה הנערה בשמחה והתחילה לנגן במפוחית.
הצלילים שבקעו מהמפוחית היו חזקים וצורמים. המנגינה נשמעה לו חרוקה מדיי.
" רגע , תפסיקי לנגן. מה זה? לדבר הזה שניגנת עכשיו את קוראת מנגינה?" אמר חנן וביקר את הדרך שבה היא נהגה במפוחית.
" זה לא יפה?" שאלה הנערה בקול שבור וכמעט נראה שהיא עמדה לבכות.
" זה אפילו לא מתקרב להיות יפה. תשמעי , המפוחית הזאת לא סתם מיוחדת. היא בעיניי מפוחית הקסמים שלי. ואת לא יודעת לנגן , נקודה!" אמר לה חנן בעדינות.
" טוב , אני לא יודעת לנגן. תפסת אותי. קח בחזרה את מפוחית הקסמים שלך. תהיה בטוח במשהו אחד: אני לא הולכת לנגן בה עוד הפעם." אמרה הנערה , קמה ממקומה והלכה לדרכה.
מה באמת , הנערה הזאת חשבה לעצמה כשהיא ניגנה במפוחית שלו , שפתאום הכישרון שלה יבוא מהאוויר.
תגובות (0)