צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 19

"אני לא מאמין הבן-" לואי התחיל להגיד אחרי שהבנות הסבירו לבנים מה קרה.. אני לא יכולתי לשאת את זה יותר..
"תפסיק.. הוא לא שווה שתדבר עליו בכלל.." אמרתי והשתקתי את לואי..
"טוב.. אבל אני נשבע לך שאם אני יראה אותו אני אהרוג אותו!!" הוא אמר וחיבק אותי..
"אני אוהבת אותך בייב.." אמרתי מניחה את הראש שלי על צווארו..
"גם אני אוהב אותך נסיכה.." הוא אמר ונישק אותי בעדינות..
"טוב אני חושב שכדאי שנעלה לישון.. יש הרבה מה לעכל.." זאיין אמר ולקח את ידה של דני, ועלה במדרגות..
"זאיין צודק.. אני עייפה מאוד… אני עולה לישון.." אמרתי ולואי נתן לי יד וכך עלינו לישון..
למחרת בבוקר התעוררתי דיי מוקדם.. החלטנו שהולכים לים..
התארגנתי ולבשתי את זה: http://www.polyvore.com/beach_look/set?id=60132328
ירדתי למטה אל בר ונייל שישבו בשולחן ושתו תה..
"בוקר טוב.." אמרתי וניגשתי להכין לי כוס תה..
"בוקר טוב.." בר השיבה ונייל לגם מהתה..
"בוקר טוב" הוא אמר..
"אז מתי יוצאים היום??" שאלתי..
"בערך ב10.. רוצים להספיק הרבה בים.." נייל אמר..
"אני אלך להעיר את לואי.. עד שהוא יבחר בגדים כבר יהיה אחרי 10.." אמרתי וצחקנו..
עליתי למעלה והתיישבתי על המיטה ליד לואי..
נישקתי אותו בלחי והוא התחיל להתעורר..
המשכתי לנשק אותו נשיקות קצרות ועדינות, יורדת לכיוון צווארו וממשיכה לנשק את קו הלסת שלו..
"היי נסיכה…" הוא אמר מושך אותי מעליו..
"בוקר טוב בייב.." אמרתי מנשקת אותו על השפתיים ואוחזת בפלג גופו העליון החשוף..
הוא סובב אותי כך שאהיה מתחתיו והעמיק את הנשיקה..
הוא הוריד לי את החולצה והתחיל לנשק לי את הצוואר, מידיי פעם יורד קצת יותר למטה..
"היי לואי אתה קם אנחנו רוצים לצא-" זאיין והארי נכנסו לחדר צועקים ונעצרו כשראו מה קורה..
"סליחה אנחנו יוצאים…" זאיין אמר ופנה לדלת בזמן שכיסיתי את פלג גופי העליון בשמיכה..
"כן.. תמשיכו את זה בערב.." הארי גיחך ויצא עם זאיין מהחדר..
קמתי מהר מהמיטה, לובשת את החולצה ואת החלק העליון של בגד הים בחזרה, מושכת את לואי ההמום לקום מהמיטה..
"טוב הארי צודק.. ברור שנמשיך את זה בערב.." קרצתי לו ונישקתי אותו על הלחי ויצאתי מהחדר..
ירדתי למטה והתיישבתי ליד רותם ודניאל שהתעוררו בינתיים ושתו תה..
"בוקר טוב בנות.." אמרתי וחיבקתי את רותם ואחר כך את דניאל..
"בוקר טוב.." הן אמרו ולגמו עוד קצת מהתה..
"אני מוכן מתי יוצאים??" לואי צעק בזמן שהוא יורד במדרגות…
"עכשיו!!" ליאם צעק למרות שלואי כבר נכנס למטבח..
זאיין לקח את המפתחות של המכונית וכולם קמו והתחילו להרים את כל הדברים..
יצאנו מהבית של הבנים ונכנסנו למכונית הגדולה של זאיין..
התיישבתי ליד לואי ולידי ישב הארי, מאחוריו ישבה רותם ולידה דניאל וליאם.
דני ישבה במושב שליד הנהג וזאיין נהג.. בר ונייל נסעו במכונית נוספת..
נסענו בערך חצי שעה ועצרנו לארוחת בוקר..
אכלנו במסעדה קטנה בדרך ואחרי שסיימנו המשכנו לנסוע..
הגענו לים בסביבות השעה 12 בצהריים..
כל הנסיעה הארי שלח לי מבטים מוזרים וצחקק.. גם לואי וזאיין שמו לב וליאם לא הבין מה קורה..
"מה יש לכם?? כל הנסיעה אתה עושה ללואי ושחף פרצופים ומצחקק..מה קרה??" ליאם אמר כשיצאנו מהמכונית..
"כלום… זה בדיחה של לואי והארי.. לצערי אני גם חלק ממנה.." אמרתי..
"כן.. גם לצערי.." זאיין אמר ושם יד אחת על כתפה של דני ונישק אותה בלחי..
"איזה בדיחה??" רותם שאלה..
"אם אתם כל כך רוצים לדעת אני וזאיין תפסנו את לואי ושחף באמצע-" הארי התחיל להגיד אבל לואי קפץ עליו והפיל אותו לרצפה..
"תסתום!! למה אתה מגלה??" הוא אמר לו והתחיל להרביץ לו בצחוק..
הם הלכו מכות בצחוק בזמן שאני נהייתי אדומה ורותם דני ודניאל באו לחבק אותי בזמן שליאם וזאיין מתפוצצים מצחוק בניסיון להפריד בין לואי והארי..
בסופו של דבר הם הצליחו להפריד ביניהם והלכנו אל החוף..