רודן-1

מכתב :

מוען:אלכסנדריוסה באפו ה-2 , ונציה
נמען: קאדי עבדול , אנטוליה

תאריך:3.10.1522
תוכן:
קאדי עבדול, אני , אשתך החוקית מהגלות כותבת את המכתב הזה , 3.10.1522 ומצהירה כי לאחר עזיבתך , זוהו המכתב השמח הראשון שאני כותבת. בטן ההריון שלי מתחילה להיות בולטת , כנראה שאלד בחורף או באביב , אם זו תהיה בת אני ארצה לקרוא לה בשם אימי, פיביאן. המצב נהיה קשה יותר, עכשיו, שאח החורג שלי הוא האחראי לאחר מות אבינו, אשתו, וניס רעה אלי , מכיוון שהיא מקנאה בבטן ההריון. ברור, היא לא יכלה להעניק יורשים לבעלה. תחזור מהר , בהקדם האפשרי , שתספיק ללידה וכמובן תקח אותי איתך, לא מתייחסים יפה למתאסלמות בונציה. אוהבת,
אלכסנדריוסה , או בעתיד , אחרי שאעבור לאנטוליה ,

גולבהר.
———————————————————————-
מכתב:

מוען:קאדי עבדול, אנטוליה
נמען:אלכסנדריוסה באפו ה-2, ונציה

תאריך: 28.10.1522
תוכן:
גולבהר, אני , קאדי עבדול, כותב לך בתאריך 28.10.1522 שאני מונתי לתפקיד ביילרבי, עלידי סולטן סולימאן האן האזרטרלי , ואעבור לעיר מניסה בהקדם האפשרי. לצערי אין באפשרותי להגיע לונציה, ולא אגיע ללידת הילד שלנו. תחזיקי מעמד , אשלח לך שליח עם כסף שיספיק עד שאגיע. לאחר מכן תוכלי לחיות בבית הכי מפואר עם הבגדים הכי מפוארים שרק תוכלי לבקש. אוהב, שלך ,
עבדול.
—————————————————————————
מכתב:

מוען:סניור דימון באפו ה-6,ונציה
נמען:קאדי עבדול,מניסה
תאריך:3.12.1522
תוכן:
אני, סניור דימון באפו ה-6 , ראש משפחת באפו ובעלת ההון של המשפחה, האופטרופוס החוקי של ליסה אריאסט ואולגה , בן בכור בין 7 בנים ו5 בנות מ2 נשואים של סניור גונזלס לופז ברבו באפו ה-3 מכריז בזאת כי סניורה אלכסנדריוסה באפו ה-2 הבת ה-2 מנשואים האחרונים של אבינו המנוח , נפתרה כתוצאה מאבעבועות שחורות. הלוויתה תתקיים בארון סגור מחשש להדבקות. התינוק לא שרד.

—————————————————————————-
ככה הסיפור שלי מתחיל. 16 שנה ליפני שנולדתי , בוא דוד שלי סיפר לאבא שלי שאמא שלי מתה , וגם אני. דוד שלי , שגידל אותי עד גיל 12, עשה רושם של הבן אדם המושלם, כמובן שלא ידעתי את האמת. האם הוא הסיבה שאף פעם לא הכרתי את אבא שלי? או שזה הגורל? מה בסה"כ הוא רצה? שלא אגדל למשפחה מוסלמית? זה משנה בכלל אם זה המחיר שצריך לשלם? האם המלחמה על הדת יכולה לגזול את זה? אבל הסיפור הזה שונה. אמא שלי באמת מתה בלידה , אחרי שנולדתי בחורף 1523 , היא ישר נהרגה בחניקה , ולכל כי ששאל , היא מתה בלידה, כמובן חוץ מלאבי, שאליו אגרת שקר נשלחה ממזמן. דודה שלי ודוד שלי גידלו אותי עד גיל 12 , לאחר שלדודה נולדה הבת הראשונה , הרגשתי כבר לא שייכת. הייותי בת 12 בלבד , נאמרה לי כל האמת , ונשלחתי לאבי, למניסה , שם נאמר לי כי אבי הוצא להורג כמה שנים ליפני כן, עבדים לשעבר של אבי רמזו לי כי מדובר בתרמית של האסקי הורם סולטן האן האזרטרלי , אשתו של הסולטן . בהיותי בת 12 בלבד, לא מבינה בפוליטיקה, אחת שעברה הרבה וצמאה לנקמה , לא משנה במי , אך אבודה בין טוב לרע. קוראים לי פביאן, אין לזה משמעות רבא אבל מאותו הרגע , הרגע שנשארתי לבד בעולם, החלטתי, שקוראים לי לורטה, ואני זאת שאתן משמעות לשם ואני אנקום את המוות של אבי.