רק דמיון – פרק 9

כל התלמידים הסתדרו במעגל אחד גדול של כיסאות לבקשת ריקארדו, אני גם כן נסחפתי בזרם של כולם, אבל כל כמה דקות הגנבתי מבט לעבר ריקארדו, הוא לא שם לב אליי כלל.
הוא לא מזהה אותי? או שהוא משחק את עצמו.
ישבתי כשמימני צ'יס ומשמאלי רומי ולידה סן, רומי כלל לא הבחינה שזה ריקארדו, איך היא לא קלטה הרי תיארתי לה אותו מיליון פעמים אולי..
ריקארדו הרים את ידו הימנית כמבקש שקט, ועקב בעיני התכלת שלו אחר כל תלמיד ותלמיד, ברגע שהוא הגיע אליי, מבטו התעכב קצת יותר, ידעתי!! הוא מכיר אותי!!
השמחה נגוזה בליבי ברגע שהוא הפנה אליי את השאלה "את חדשה?"..
הנהנתי בראשי באכזבה, איך זה יכול להיות שריקארדו לא מכיר אותי, הרי בגללו אני כאן בכלל..
"מה שמך?" חייך אלי חיוך תמים.
"דוריאן" הפטרתי לעברו בחוסר נוחות משווע, שיעבור הלאה, אני לא מסוגלת כשכל התלמידים מסתכלים עליי.
"טוב!" ספק כף אל כף..
"כמו שהסברתי לכם שיעור שעבר, יש דברים שנסתרים מבני אדם, וישנם דברים שלא… יש המון כוחות שהם מעל הטבע היום יומי שלנו.. חלקנו מכירים בהם, חלקנו מתכחשים להם, וחלקנו שייכים לכוחות האלו.." הוא העביר את עיניו הבוחנות על כולם, ונתקע בי! שוב..
"את!! דוריאן" הצביע לעברי..
התבוננתי עליו בתמיהה "בואי לאמצע המעגל" נעמדתי על רגליי בחוסר חשק בולט, אני בכלל לא אוהבת להיות באמצע, זה לא טוב לי..
התקדמתי ונעמדתי ליד ריקארדו, ראיתי את פרצופה של רומי מתעוות בפחד, היא מפחדת שהוא יגלה את הכוח שלי ליד כולם, האמת, גם אותי זה מפחיד.
"יש לי שאלה אליך.." פנה אלי, אני רק הנהנתי בראשי לאות הסכמה שאני מקשיבה.
"האם פעם הרגשת שאת שונה? שאת מיוחדת יותר מכולם? האם פעם קרו דברים מוזרים בסביבתך?" התבונן בי בסקרנות, רומי פערה את פיה ועיניה ביחד..
מה הוא צוחק עליי? הרי הוא יודע עלי הכל בסופו של דבר, עכשיו הייתי בטוחה שהוא זוכר אותי..
"אני מרגישה די רגילה" אמרתי במוטנטיות משעממת להחריד.
הוא חיפש בעיניו אחר משהו, ומבטו נתקע על רומי.. "אתן אחיות? תאומות" הפנה לעבר רומי את השאלה המתבקשת. היא הנהנה בעדינות אופיינית לה.
"בואי לפה גם את" ציווה עליה, רומי ישר הגיעה ונעמדה מצדו השני של ריקארדו.
"אתן כמעט זהות" בחן אותה ואותי.. "רק העיניים.. והפס הלבן של השיער שלך" התקרב אליי.
"אני צבעתי את השיער, ועם העיניים הללו נולדתי, קיבלתי אותן מסבתא שלי גם לה היו עיניים כחולות זיכרונה לברכה" אמרתי כדי להדגיש שאין לו אפשרות בחיים לבדוק את המציאות הזאת, ולהוכיח לכל מי שנמצא בחדר שזה לא נכון.
הרי הוא כבר יודע את האמת, הוא שינה אותי.. אז מה הוא רוצה עכשיו? שכולם פה ידעו שאני לא ילדה רגילה?
"זה מעניין תאומות זהות מלבד העיניים.. יש בזה הרבה נקודת מחשבה לדברים שקשורים מעל הטבע, תודה רבה לכן, תתיישבו חזרה במקומותיכן" פנה אלינו, אני ורומי חזרנו במהירות לכיסאות.
היא התבוננה בי באימה, אולי היא קלטה סוף סוף שזה ריקארדו.
הוא המשיך לדבר על איך זה שאחיות תאומות הן זהות כמעט לחלוטין, ועל דברים שיכולים להשתנות במשך השנים, כגון שמקטנות הן זהות, ויום אחד אחת מהן משתנה.. ממש מה שקרה לי! בטוח שהוא זוכר אותי, אולי הוא לא רוצה להתגלות מול כולם.
הוא סיים את השיעור ויצא החוצה כל הכיתה רעשה..
"ואו איזה מורה!!" "הוא כל כך מעניין" "בחיים לא הקשבתי ככה" נשמעו הקולות מכל עבר..
"מה הוא רוצה ממך?" הרימה רומי את גבותיה כשהתקרבה לאוזניי ושאלה אותי בלחישה "נראה לך שהוא יודע מה הכוח שלך?" אז היא לא קלטה שזה ריקארדו, טוב אני אצטרך לומר לה את זה מתישהו.
"את יודעת מה השם של המורה.." שאלתי אותה היא רק הנידה את ראשה, ואמרה שזה באמת מוזר שעד עכשיו הוא לא אמר לנו את השם שלו.
ריק נכנס לכיתה בריצה…
"ריק" צעקה לעברו רומי "שוב הפסדת את השיעור המעניין, לאן אתה הולך כל הזמן?"
הוא רק צחקק בחוסר נוחות, והתיישב בחזרה במקומו, המורה הבאה נכנסה לכיתה, מתמטיקה, איכס אני שונאת את זה!
כל היום עבר עליי בעצלתיים, רוב השיעורים פה משעממים, אז איך מעסיקים פה את ריקארדו שילמד שיעורים על כוחות מסתוריים.
הצלצול של סוף היום גאל אותי מייסורי..

אני ורומי פסענו לעבר סוף הפנימייה הענקית הזאת, כדי לדבר קצת בשקט, בלי שאף אחד ישמע.
אבל צ'יס סן וריק היו חייבים לבוא אתנו. ורומי בטובה הגדול הסכימה להם, רמזתי לה שלא לעשות את זה אך היא לא קלטה, או שכן? כי היא מושכת לי כרגע בחולצה ורומזת לי לבוא איתה.
"מה קרה בשיעור של המורה זה?" שאלה אותי בצד, כשסן, צ'יס וריק ישבו על הדשא מתווכחים ביניהם על 'דברים שעומדים ברומו של עולם' כגון מי הזמר הכי נחשב, ומי קבוצת הכדורגל האלופה..
"את לא קולטת אה??" לחשתי לעברה "זה ריקארדו!!" רומי פערה את פיה.
"אני לא מאמינה, אז למה הוא לא רמז לך שתדברו?" שאלה אותי בתמימות, היא באמת תמימה.. כך היא הייתה תמיד.
"אולי הוא לא רוצה שיראו אותנו ביחד, אני לא יודעת את השיקולים שלו, אבל אני חייבת לברר מה הוא רוצה ממני, אני כבר משתגעת" פסקתי נחרצות.
"שיעור הבא אני אלך לריקארדו או כמו שהוא נקרא בפיכם המורה העל טבעי ואני אשאל אותו למה כל השנים הוא מגן עליי בחלומות, ובחלום האחרון של ריק הוא לא בא אליי בכלל, רק אחרי שהשתחררתי מהחלום הוא נזכר פתאום לבוא" זה באמת היא מוזר שהשאלה היחידה שהכי מעניין אותי לשאול את ריקארדו זה השאלה הזאת, הרי כל כך הרבה שנים אני מחפשת אחריו.
"איזה חלום יש לי?" שמעתי קול מאחורינו.
אני ורומי הסתובבנו כאחת! זה היה ריק..