רק ידידים- פרק 11

קמתי בבוקר לצד דילן ושאר החבורה, כולנו נרדמנו על הרצפה. ניסתי להעיר אותם, אבל זה היה ממש קשה. ניערתי את דילן "קום כבר" אמרתי, "מה?" אמר דילן בישנוניות. "אתה באמת מצפה ממני, להיות ערה לבד" אמרתי. "אוקי, הנה אני ער" אמר דילן וישב, "קריסטין,קריסטין קומי" אמרתי וניערתי את קריסטין. "מה?, מה?" אמרה קריסטין, "קומי ותעירי את כריס" אמרתי.

הלכתי לשירותים, וכשחזרתי כולם היו ישנים, אולי עדיף שאני אחזור לישון. חזרתי לישון במקומי ליד דילן. לאחר זמן לא ידוע, אמא של קריסטין נכנסה לחדר והעירה את כולנו לארוחת בוקר וכולנו הלכנו לצחצח שיניים. תודה לאל שלפחות אמא של קריסטין הצליחה להעיר אותם.

מן צחצוח השיניים עברנו לארוחת בוקר פנקייקים "פנקייקים, יאמי!" אמר כריס, "היי תשאיר משהו" אמרתי בזמן שכריס עורם פנקייקים על צלחתו. כולנו ישבנו ודחסנו פנקייקים.

כאשר סיימנו לאכול את ארוחת הבוקר, הלכנו לשים את תלבושות בית הספר, אני מקווה שלא יהיה שקט מביך בגלל המצב ביני לבין דילן, הובן כי המצב הולך להיות פחות מביך. כי כריס וקריסטין החליטו שאמא של קריסטין תסיע אותם ,ומישהו חייב לנסוע באוטו של דילן ואני החלטתי שאני נוסעת עם דילן.

אני ודילן נכנסנו לתוך הרכב "מצטערת שהערתי אותך מוקדם בבוקר" אמרתי בקול שקט, "זה בסדר" ענה דילן והניע את הרכב, "אממ… דילן אני יכולה לבקש ממך משהו?" אמרתי
"את יכולה לבקש כל דבר" אמר דילן וחייך אליי, "אתה יכול לשבת לידי היום?" אמרתי. "כן אני ישמח" אמר דילן. אחרי נסיעה קצרה הגענו לבית ספר כמה שניות לפני שהמורה נכנס איכשהו הגנו לפני קריסטין וכריס. אני ודילן התיישבנו זה לצד זה.

כריס וקריסטין נכנסו לכיתה, והתיישבו אחד ליד השנייה. המורה נכנס, וישר התחיל לכתוב על הלוח. והכריח את כולנו להעתיק כל אות ואות, שהוא רושם, אני ודילן הפשלנו שרוולים.
ואז ראיתי שלדילן יש סימנים על היד הימינית, בדיוק כמו שיש לי על היד השמאלית. ניסיתי במאמצים גדולים, לא להסתכל על ידו הימינית, ולנסות להבין מה קרה שנוצרו הסימנים האלו.

דילן ואני ארזנו את חפצנו ברגע שהשיעור הסתיים, ברגע שסיימנו לארוז את חפצינו גררתי את דילן עד שהגענו לנקודה נסתרת באחת מפינות המסדרון. "מה זה?" שאלתי בקול רועד, והצבעתי על ידו הימינית של דילן שרווליו היו עדיין מורמים. "אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו, ואם מדברים על סימנים על הידיים מה זה?" אמר והצביע על ידי השמאלית. "חתכתי את עצמי, הייתי חותכת את עצמי, הקיץ האחרון שעבר עלי לא היה כל כך מוצלח" אמרתי והשפלתי את מבטי, היה לי כול כך קל להיחשף בפני דילן לקח לי שבועות לספר לכריס, שלחתוך את עצמי זה משהו קבוע. "טוב, אני יספר לך מה זה. אני גם הייתי חותך את עצמי, שנאתי את עצמי, את הצביעות שלי, את איך שאני מתנהג, וכפיתי את ההתנהגות הזאת על עצמי. בשיא טיפשותי כמעט כל ערב לפני שהייתי נוסע למסיבת ליל שישי, הייתי חותך את עצמי" אמר דילן. "וואו אנחנו ממש אחים לסכין" ניסיתי להתבדח, דילן חייך אליי. "אני מרגישה הקלה גדולה לספר לך את זה" אמרתי, "אני מרגיש בדיוק אותו דבר" אמר דילן.

הלכנו למאחורי בית ספר. המקום הקבוע שלנו וחיכתה לנו הפתעה לא קטנה…
קריסטין וכריס התנשקו אני ודילן לא היינו מופתעים יכלנו לראות את זה קורה, הלכנו לצד כדי שלא ייראו אותנו ואמרתי "אני מתערבת איתך שקריסטין תספר לי על זה לפני שכריס יספר לך", "נראה לך, שהיא תספר לך. כריס מספר מתי הוא נושם, הוא יספר לי את זה" אמר דילן בבטחון. "התערבנו, אם אני מנצחת אתה עבד שלי לשבוע" אמרתי "ואם אני מנצח, אני רוצה נשיקה על השפתיים" אמר דילן.