רק ידידים- פרק 3

כריס תיקתק על דלת ביתו, אמו פתחה את הדלת. "כריסי, מתוקי שלי" אמרה אימו של כריס וחיבקה אותו "אמא די! ודרך אגב מלאני יושנת כאן היום" אמר כריס "מלאני שלום, מה שלומך? מה שלום ההורים?" אמרה אמו של כריס, "הכול בסדר גמור גברת המילטון, אמא שלי אמרה לי להזכיר לך בקשר לערב ברידג' מחר" אמרתי ונכנסתי.

"חבל שלא אמרת שהיא באה היינו מנקים יותר או לפחות מכינים אוכל" כאשר גברת המילטון אמרה זאת התאפקתי לא לצחוק הבית שלהם היה מצוחצח והמטבח היה כמו בופה. "אל תדאגי אני לא רעבה ואני הבנאדם האחרון שסדר מפריע לו" אמרתי "בזה היא צודקת" אמר כריס, דחפתי את מרפקי על צלעותיו "מה?, את באמת לא מסכימה איתי את ראית את החדר שלך אי פעם לפני שהעוזרת נכנסה" אמר כריס
"טוב, נכנעת אתה צודק" אמרתי.

כריס לקח את ידי ועלינו במהירות במדרגות. שמעתי את קולה של גברת המילטון "תבלו בנעימים", כשהגענו לחדרו של כריס. סגרנו את החדר כי אנחנו צורחים 24/7, שאנחנו הכי רגועים אני שרה שירים של PARAMORE והוא מנגן אותם על הגיטרה. "אני יילך להתקלח במקלחת של האורחים תספור עד 560 ואני יהיה כאן" אמרתי תמיד הוא מתלונן שלוקח לי המון זמן להתקלח אז אני אומרת לו שאני ליידי ולליידי לוקח המון זמן.

אחרי שיצאתי מהמקלחת ייבשתי את השיער והתלבשתי, חזרתי לחדרו של כריס. "אפשר להיכנס?" אמרתי ותיקתקתי על הדלת. "כן" אמר כריס הוא בידיוק החליף חולצה אבל זה לא הפריע לי ראיתי אותו מלא פעמים בלי חולצה אל תידאגו אני תמיד עם חולצה. ישבתי על הרצפה אני פשוט חייבת לשבת על הרצפה'כוחו של הרגל.

"ספרתי עד 650 הגעת אחרי הזמן" אמר כריס והתיישב לידי, "באמת ספרת? באסה, רציתי לתחמן אותך" אמרתי. כריס צחק ואמר "את יודעת שאני תמיד צודק" אמר, הוויכוח הנצחי מי תמיד צודק. "אמרנו שאנחנו מסכימים על זה שאנחנו לא מסכימים" אמרתי, "מה שתגידי אני צודק" אמר כריס, "ממש" אמרתי בזלזול.

"אני יודעת שזה ישמע מוזר אבל אני מקנאה בך" אמרתי, "מה? על מה את מדברת? ההורים שלנו באותו מצב כלכלי,החדרים שלנו כמעט העתק אחד של השני חוץ מהבגדים כמובן. דרך אגב, מתי את מחזירה לי את החולצה ולשתינו יש עוזרות שדי מפחדות ממשטרת ההגירה" אמר כריס, "לא זה טיפשון, העובדה שההורים שלך אוהבים אחד את השני, והם ביחד. והם אוהבים אותך" אמרתי וקברתי את ראשי בחזהו "ההורים שלך אוהבים אותך את סתם מדמיינת" אמר כריס בניסיון לעודד אותי "הם אוהבים להזכיר לי במה אני פחות טובה מאחים שלי שזה כמעט הכול" אמרתי התאפקתי הפעם, אני לא אבכה, הם לא שווים את הבכי שלי, לא הפעם.

"בואי נשחק את המשחק האהוב עלייך, 'קלל את המעצבן'" אמר כריס "אתה יודע שזה המשחק האהוב עליי. אבל, אפשר להישאר רק עוד שתי דקות ככה בשקט, שאף אחד לא מפריעה שזה רק שנינו." אמרתי בלחישה. נשמע תקתוק בדלת, זאת הייתה גברת המילטון ומר המילטון. "רק באתי להביא משהו לשתות" אמרה גברת המילטון, "כריס מה שלומך? הכול טוב גבר?, מלאני הרבה זמן לא היית פה הרבה זמן מה שלומך? מה שלום ההורים?" אמר מר איסטווד. "הכול טוב אבא ואמא תודה על השתייה" אמר כריס, "הכול בסדר גמור מר המילטון. וגם ההורים ממש מצויין תודה שאתם נותנים לי להיתארח כאן" אמרתי ."התענוג כולו שלנו" אמרה גברת המילטון והניחה את השתייה על השידה.