רק ידידים- פרק 6

לאחר שיום הלימודים המפרך נגמר אני וכריס יצאנו מהכיתה. "כריס ב-19:00 תהיה בבית אני צריכה לבוא לקחת את הדברים שלי" אמרתי תוך כדי הליכה מהירה. "טוב,תתקשרי אליי לפני שאת באה. בפעם האחרונה תפסת אותי רוקד וזה לא מצא חן בעיניי" אמר כריס. "אל תדאג כריס זה גם לא מצא חן בעיניי" אמרתי וצחקתי. "ביי" אמר כריס ופנה ימינה, "ביי" אמרתי והמשכתי ללכת ישר לאורך השביל.

זה ישמע מטופש, אבל יכולתי להישבע שמישהו הולך מאחורי סוג של עוקב אחריי. הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות שעוקבים אחריך, זה להסתובב, נראה לי. קיוויתי שהוא ייתיאש, אבל עברו כבר 10 דקות מה נסגר?.

לא יכולתי יותר איבדתי את הסבלנות. הסתובבתי, זה היה דילן. הוא שם לב שמבטי פנה אליו וחייך.
זרם הכעס שחלף בתוכי היה בלתי ניתן לעצירה, הייתי חייבת לצעוק עליו, להגיד משהו. "אתה עוקב אחריי או משהו?" אמרתי כאשר אני מסתובב ומסתכלת ישירות לתוך עינייו של דילן. "אני יגיד לך את האמת, כן" דילן אמר את תשובתו במהירות כאילו המחשבה הזאת, כבר עברה בראשו. "למה?" אמרתי,אני לא רוצה שום שחזור התקרית עכשיו. "אני רוצה להגיד לך ש…" אמר דילן וקטע את מחשבותי. "ש…." ניסיתי להשלים את דבריו. "שאני ממש מצטער ולא התכוונתי לעשות את זה. הייתי שיכור, ואני באמת אבל באמת מצטער" אמר דילן. "זה השלב שבו אני אמורה למחוא כפיים ולחבק אותך" אמרתי בעוקצנות.

"לא ציפיתי ממך לכלום, אבל לא חשבתי שתהיה כזאת קרה" אמר דילן, "כזאת קרה, למי בידיוק אליך?, אנחנו מכירים מאז כיתה א' ומאז שהתחלנו ללמוד 'מקינלי היי'. לא החלפת איתי מילה, אף אחד ממכם אז איך אני יוצאת כאן הרעה? שאני חושבת על זה, למה אני עומדת כאן ומדברת איתך?" אמרתי, לא היה לי כבר כוח לדבר, פשוט הסתובבתי והתחלתי ללכת. לפתע הרגשתי מגע על כתפי, "אני לא יכולתי להחליף איתך מילה, את יודעת עד כמה קשיים חיי החברה בבית ספר" אמר דילן. "לא, אני לא יודעת זוכר. יש לי רק ידיד אחד בכל בית ספר" אמרתי במהירות.

"את יודעת משהו מלאני, אני תמיד הערצתי אותך. את אף פעם לא שמת על מי שלא היה נראה לך, את פשוט אמרת אתה לא מוצא חן בעיניי או עוף לי מהפנים. בלי להניד עפעף, בלי לחשוב מה זה יגרום לחיי החברה שלך." אמר דילן והסתכל ישירות לעיניי, התחלתי להרגיש מוזר, אני באמת באמצע שיחת לב אל לב עם דילן.

"אני לא מבינה למה אתה כל כך לחוץ מחיי החברה האלה. אחרי שאנחנו נסיים ללמוד, כל התיוגים יפסקו. וכל אחד יילך לדרכו זה די מצחיק, לראות איך אתם נאחזים בזה באופן נואש" אמרתי.
"את באמת צודקת" אמר דילן בפליאה, ,אני חייב לפצות אותך, או לפחות שתיתני לי עונש כלשהו" אמר עם הבעת פנים מתחננת. המממ…. מה דילן יכול לעשות בשבילי? אני יודעת! שיילך להביא את התיק שלי מהבית של כריס.