שיטוט ביפן 04

21/11/2015 527 צפיות אין תגובות

מסתדרים די יפה באוטובוסים של התחבורה הציבורית כמובן בהתחשב במימדינו הקצת חריגים והדוחק החולני.
מסקנה – נסעת פעמיים באטובוס דחוס עשית את הכושר שלך השבוע

מה שעוד ראוי לספר על האוטובוס העירוני היפני, שמושבים הפונים לפנוכו בנויים לעכוז מצומצם והרגליים שלי בולטות בין אנשים או לתוכם למרות שאני יושב דחוק לקצה, זקוף כמו פרעה מצרי. ועל כן יושב ורגלי הצידה כמו אשה עם חצאית קצרה מהימים של פעמנו. היום שנפרצו הגבולות מסתובבות פה חשופיות ועכוזיות מרושתות ומצובעות למלוא רגליהן, שזה הנכס שהן מתגאות בו. הספרות העליונות אצלן, אינן רכוש להתברך בו כידוע. ב3 ימים אחרונים השתלט אקלים צונן של ממש וקצת מקצץ באקסהיביציות. זה גם הזמן שהריצרץ במעיל שלי בחר להזדקק להשתלת שיניים. יצאנו לחפש מחליף ובכלבו של הרכבת סגרו את החורף ועברו לביגוד קיץ, חוץ מזה שהמחירים שם בכלל השתגעו וכמו בכלבו גום ברוסיה אין כמעט קונים, אבל מספיק אוליגרך אחד שהעסק ימשיך לרוץ. עד עכשיו כמעט לא רואים חנויות לבוש בשטח ואנו טוענים בתוקף שהיפנים עירומים.
הקפדתי ללמוד יפנית לפני הנסיעה, אבל הידע שלי טוב לאחר מעשה. בזמן מעשה גילה מבררת באנגלית והמעטים שלא יודעים מבינים את המימיקה, או מילה מרכזית. ככלל, יפן סופגת מלים אנגליות בקצב מטורף ויש עבורן אותיות משלהן של כתב כמעט אלפאביתי, שניתן לצרף הברה להברה ואז נותר רק לפענח למה הצליל דומה. אנחנו גרים בקיוטו טווא והיום הלכנו להצגה בגיון קורנה.

יצאנו היום מהחממה הצפופה של קיוטו לשוט בשינקנסן הרכבת המעופפת. דרך האינטרנט הזמנו, שילמנו וקיבלנו תוך 3 ימים רשימת נסיעות בהנחה, שבחרנו לצופף לשבוע. פריסה של שבועיים יקרה הרבה יותר. 5 פעמים סרנו למשרד בתחנת אוסאקה להמיר אותה לכרטיסים, אך התורים גדושים בתיירים, שאלוהים יודע מאין הגיעו. (גם סינים בכמויות)למזלנו, אנחנו במלון בשולי התחנה ובשעה שמונה בערב הצצנו ונשאבנו לתוך ריק מעודד. דקה אח"כ התור חזר לעצמו, אבל מאחורינו.
בצעד נרגש העפלנו אל הרציף, באסקלטה כמובן וחיכינו 10 ד' מוגזמות. כל חמש דקות מתחולל ארוע שינקנסן, כולל דרקונים שחולפים יותר מהר מחץ מקשת והודפים אותך עם גל החרטום בלי לעצור. לוח אלקטרוני מראה 4 רכבות קרובות, שאת שלך תזהה לפי סוג ודקת המראה וחץ באיזה משני צדי הרציף תיעצר. אומרים שמדי דקה מופיע בחטף השם גם באנגלית. על הרצפה רבוע עם מספר הקרון ושם עליך לחכות. יש סוגי רכבת אחדים ולכל סוג תצורה משלו ועל כן לכל סוג יכול להיות מיקום אחר על הרציף לאותו מספר קרון. אנחנו בהיקארי שהוא סגן סופר שינקאנסן- 5 קרונות ראשונים מקומות לא שמורים, שם מתמודדים על מקומות-בנימוס כמובן וכדאי לתפוס מקום בתור. 3 הבאים שמור מרווח למשרתי הקיסר ולשכמותנו ושמונה אחרונים שמור מצופף לפרולטריון. בקרון שלנו 8 נוסעים בכ 16 שורות בתצורת 2 לכל צד. כורסה רחבה נשכבת שלושת רבעי, מרבד, הדום, שקט, תנועה חלקה.
בדרך חולפים אתר מנוחת עולמים לשינקנסנים אובדי כלח, יותר מכל הרכבות אצלנו.
ֶהרושם שלי שאין עמידה בשינקאנסן, לכל נוסע נספר מושב ולפי הצורך מוסיפים קרון. בגלל זה הן גם ארוכות מהרגיל.
בתור טעימה ראשונה הפלגנו לנארה. נוסדה בראשית המאה ה- 8 בדיוק כמו רמלה. שתיהן נועדו לשמש ערי בירה והושקעו בהן הרבה אמצעים. נארה ננטשה אחרי 70 שנה בשל ריכוז מנזרים בודהיסטים, שהיו קשורים למשפחת פוג'יוארה הנדחפנית, שהחלה אז להרחיב את השפעתה.
מקדש טודאי ג'י בנארה.
הולכים לצד המון תלמידים ותיירים לבנין העץ הגדול בעולם והייתי מוסיף הרחוק מכולם. הרגליים שלנו קצרות מדי בשביל המרחקים האלה. מטפסים מעל סף הכניסה של השער בן 2 קומות, שגם הוא לוקה בחוש גדלות מפותח ויורדים מצדו השני. שם השער נאנדאימון (שער ראשי דרומי) ובשני צדדיו שומרים שני מלכי דווה, יצורים מלחמתיים בעלי יכולות על אנושיות, אך פחותות יחסית לבודהה והם גם בני תמותה (כמה אלפי שנים, לא יותר). הם השתקפות דמותו של הרקולס, שהופקד על ליווי ושמירה של בודהה ומופיעים באותו תפקיד במקדשים רבים במזרח אסיה. הראשון פיו פעור בהברה A של ילוד והשני פיו קפוץ בהברה UM של נפטר ומיצגים חיי יצורים בני תמותה. מוזר? אל תתנשאו, גם ה דאי בסופו של אשמדאי הוא דווה שהתאזרח אצלנו בתיווך פרסי.
מגיעים ומטפסים במאמץ לתוך ההאנגר של בודהה. בחלקה הראשון של המאה ה 8 פקדו את יפן אסונות כולל אבעבועות, בצורת ומרידה. אשת הקיסר שומו שמוצאה מבית פוג'יווארה שכנעה אותו שבודהה ימנע אסונות והוא הוציא חוק המחייב הקמת מקדשים בכל פרובינציה בהשתתפות העם (צורת מיסוי מוכרת גם לנו). הבודהה הזה מארד, גובהו 16 מטר וצרך את כל המתכת במדינה ויפן היתה על סף פשיטת רגל. המונים תרמו מרכושם וכשלוש מאות וחמישים אלף עמלו פיזית בהקמתו. כמעט כמו סיפורי המשכן אצלנו. מסופר שנזיר בודהיסטי בשם גיוני היה הרוח החיה במפעל ושכנע את נזירי השינטו להכיר בפולחן בודהה ולפשר בינו לבין פולחן אמאטראסו, אלת השמש של השינטו. התמיכה של הקיסר וההלם של האסונות בודאי עזרו בשכנוע. כצפוי, הבנין נשרף פעמיים וכיום קטן ב 30% מהמקור. היו גם 2 פגודות של 100 מ' גובה, שנפלו ברעידות אדמה. מי שרכש כרטיס מתוגבר נכנס למעגל הפנימי שזכאי לטפס ולגעת בהוד מתכתיותו. 2 שומרי עץ מתגברים את הצוות האנושי. מעניין, מושיבים מישהו להרבה שנים, מקטרים לפניו, מגישים לו אוכל ושתיה מדי יום אך מההפרשות מתעלמים.
הבודהיזם נשלח ליפן מקוריאה דרך נמל נאניווה- אוסאקה של היום. נסיך בשם שוטוקו מסוף המאה ה-6 מפורסם כאבא המקדם של הדת החדשה. השבט מונונובה, שתמך בדת השלטת שמאז נטבע לה השם שינטו התנגד לשבט סוגה, שאימץ את הבודהיזם ובסופו של קרב, הנימוק החד יותר ניצח. נוצר סטטוס קוו חדש שהוסבר ע"י כח השכנוע של הנזיר לעיל. ההתמסדות והקמת המקדשים ובעיקר בתיה"ס הצמודים נעשו כבר בהשראה סינית, גם באוסאקה וגם בנארה עם העתקת הבירה לשם. השכבה השלטת הוקסמה מהסמכותיות וכלי השליטה שהדת החדשה העניקה להם, אבל בשלב שני העדיפה להתרחק מהמרכזים הבודהיסטים. תמונות של הנסיך ופסליו נפוצים עד היום יותר מכל דמות ציבורית אחרת.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך