שיר חיי- פרק 1+2!

קודם כל , אני ממש מצטערת לכל מי שציפתה לפרק, אז עכשיו אני אעשה פרק יחסית ארוך, ואם יהיו תגובות אני אמשיך עם הסיפור, אם לא, אז אין טעם. היו לי כל מיני עיסיקוית (ניראלי) ולא מצאתי זמן מתאים לכתוב. אני מקווה שעוד נשארו קוראים.
————————————~!~————————————
"וואו! אחת החזרות היותר טובות שלנו" צעק אביתר כדי לעודד את הלהקה. "לגמרי, רואים שזאת להקה שמתאמנת כבר 5 שנים" צעק איתמר, במרץ "אנחנו מוכנים לגמרי להופעה בניו יורק" אמרתי, כדי לא לעצור את הזרם. כבר חמש שנים שהלהקה שלנו rainbow מתאמנת להופעה בניו יורק. להופעה יגיעו לפחות 100,000 איש, שכולנו בטוחים, שלפחות אחד מהם הוא איזה סוכן להקות או משהו כזה, שיוביל אותנו לתהילה. "טוב, גאיס, אני גמורה מעייפות, אני פורשת, נמשיך מחר, ממילא חופש. תמר את באה?" תמר באה והתחלנו ללכת לכיוון הבתים שלנו, אנחנו שכנות. תמר היא החברה הכי טובה שלי, באש ובמים, היא שומרת את כל הסודות שלי, תומכת בי כשאני צריכה עזרה. חברה ובחורה מהסרטים: יש לה שיער בלונדיני, עיניים כחולות, היא רזה, מתלבשת יפה, אין עליה. "ביי גלי!" היא צעקה לי כשכל אחת מאיתנו נפרדה לדרכה שלה. "ביי תמרה"
"איך היה בחזרה? גלי'לה שלי" אמא שלי מתה על הלהקה, היא חושבת שזה חינוכי מוזיקלית או משהו, אף פעם לא קלטתי את זה. היא תמיד מביאה לנו כיבוד לחזרות, מארגנת לנו הופעות קטנות, היא סוג של מנהלת.
"מעולה, שבוע הבא הופעה לא? התשובה חייבת להיות טובה"
אמרתי כדי לקצר כמה שיותר, כל היום RAINBOW מתאמנת, אני חייבת לישון. שלא תחשבו שאלו השיחות שלנו או משהו, אנחנו מדברות די הרבה.
"שמעתי על מה שקרה עם שון" זאת הייתה אחותי, הדס. הדס היא האחות הגדולה שלי, אנחנו חברות ממש טובות, אנחנו לא רבות אף פעם. היא תמיד תומכת בכל מיני בעיות חברתיות. (כשיש, כן?) אה ושון? שון הוא המתופף של הלהקה שלנו, הוא בן 16, יש לו שיער חום די ארוך כזה, כמו של משוגעים, עיניים כחולות, הבעיה היחידה אצלו היא שההורים שלו לא יודעים על הלהקה, לפני 5 שנים, שהוא ספר להם על הלהקה, הם התנגדו בחריפות. הם אילצו אותו לפרוש. אבל שון התנגד להם והחל להגיע לחזרות ללא ידיעתם, ניסינו לשכנע אותו להפסיק, בעיקר איתמר, שדאג לחבר הכי טוב שלו. פחדנו שהוא יתפס, הוא מתופף מעולה ואחלה חבר! (לא שלי חס וחלילה)
בקיצור, בחזרה ההורים שלו נפגשו עם ההורים של אביתר, (שבמוסך שלו הלהקה מתאמנת) ופגשו בשון. ההורים שלו הזדעזעו ודבר ראשון רתקו אותו לחצי שנה! הם הוציאו אותו מהלהקה ואסרו עליו המון דברים. הקשר שלו איתנו התנתק.
"אני מעדיפה לא לדבר על זה" אמרתי, אין לי כוח לדון בזה עכשיו.
"אין בעיה, אבל מה יהיה עם המתופף, גאון?" היא אמרה בזלזול.
פאקק! לא חשבתי על זה, אנחנו חייבים למצוא מתופף, חדש!
נכנסתי מהר לחדר שלי תפסתי ת'פאלאפון ונכנסתי לוואטס אפ של הלהקה:
'לא שכחנו משהו?' (גלי
'לא' (אביתר
'מה שכחנו' (תמר
'בקשר למה?' (איתמר
'אין לנו מתופף! חייבים לעשות אודישנים!' (אני
'חכי אני מתקשר אלייך' (אביתר
אביתר הוא החבר הכי טוב שלי, אחנו כל הזמן נפגשים, ומרכלים, מתייעצים, מה שרק אפשר.
"היי אביתר" עניתי לטלפון כשאביתר צלצל.
"חכי אני אוסיף לשיחה את תמר ואיתמר" חיכיתי
"היי כולם, תקשיבו, אני מציעה שכבר מחר נתחיל לתלות מודעות, לפרסם סטטוסים בפייסבוק, על האודישנים למתופף חדש, ואולי נצליח לארגן במוסך עמדה כזאת של שופטים. אתם בעד?" סיימתי את הנאום.
"לגמרי" אמר איתמר
"אני זורמת" אמרה תמר
"סבבה, אני ואיתמר נפנה לאנשים שאנחנו מכירים שיפיצו, נכתוב בפייסבוק, ואת ותמר תכינו מודעות, אחלה?" אביתר לקח את המנהיגות
"סגור"
ניתקתי והתקשרתי לתמר.
"ראיתי שהתקשרת אליי איזה שבע פעמים מקודם. מה קרה אהובתי?" דאגתי, זה משהו קצת יוצא דופן אצל תמר.
"גלי, אני ואיתמר נפרדנו"
"מה? איך? למה?" נבהלתי, הם (או אולי היו) זוג כזה חמוד.
"הוא אמר לי שהוא אוהב מישהי אחרת, ושהקשר בינינו הולך ומתחלש." אמרה בעצב
"מי זאת ה*&^#^@% הזאת?"
"הוא אוהב אותך, גלי. איתמר נפרד ממני כי הוא אוהב אותך"
"חכי רגע יש לי ממתינה, השיחה הזאתי לא נגמרה"
עניתי לממתינה בכעס "מי זה?"
"איתמר"