שלושה חודשים בניו יורק- פרק 10- 1D
יצאנו מהמסעדה. "תודה על הג'קט" אמרתי לליאם והושטתי לו את הג'קט האפור שלו. "תחזירי לי אותו בפעם הבאה שניפגש" הוא אמר בחיוך, ופתח לי את הדלת של הלימוזינה. "אני רוצה לנשק אותך אבל אני לא רוצה שפאפרצי יתפסו את זה עכשיו ויתחילו לשאול אותך שאלות" הוא אמר לי כשהתחלנו לנסוע. חייכתי. "גם אני הייתי רוצה לנשק אותך, אבל אני לא רוצה שיתחילו לצלם כל רגע בחיים שלי" אמרתי לו. "את אוהבת באולינג?" הוא שאל אותי בחיוך. "מי לא אוהב באולינג?" חייכתי אליו. "בבית ששכרנו יש מסלולי באולינג, רוצה להפסיד לי שם?" הוא חייך אליי. "אני אשמח להראות לך מה זה ניצחון אמיתי בבאולינג" חייכתי. הוא צחק. "מחר, אחרי ההופעה שלנו, אני אבוא לקחת אותך מהמלון שלך" הוא אמר לי. "אוקיי" חייכתי. "כאן אין פאפרצי" הוא אמר. "נכון" אמרתי בחצי חיוך, התקרבנו אחד לשניה והתנשקנו. "אחי תתנתק מליהי, היא צריכה ללכת למלון שלה" זאין אמר בחיוך, לא שמתי לב שכבר הגענו. ליאם התרחק. "נתראה מחר" הוא אמר לי. "ביי" חייכתי וקמתי אל הדלת.
"נהנית לאכול את הפה של ליאם?" רון חייכה אליי. "הוא ממש חמוד" אמרתי לה בחיוך. "אני גם אהיה בבאולינג מחר" נועה אמרה לי. "אוקיי" אמרתי לה, לא הבנתי למה היא גם מוזמנת. "הארי הזמין אותי" היא חייכה בהתלהבות. "נכון שהוא פשוט מושלם?!" היא שאלה אותי, את רון , את טל ואת גילי. "תפסיקי להשוויץ רעה אחת" טל אמרה. "אז מחר, אחרי ההופעה שלהם, כאילו בשמונה, אני וליהוש לא נהיה במלון" נועה חייכה חיוך ענקי. "שיט מחר. אני צריכה לבטל את הדייט שלי עם שון!" נזכרתי שקבעתי לצאת איתו. "זה אומר שרק אני וטום נצא מחר?" גילי חייכה. "אולי אני אצא עם שון?" טל שאלה אותי. "הוא ממש מושלם בשבילי" היא אמרה. "זה לא עובד ככה טל" אמרתי לה בעדינות. "אני אבטל את הדייט, ואני אציע לו לקחת אותך" חייכתי אליה. "תודה תודה תודה" היא חייכה אליי ונתנה לי חיבוק.
עלינו לחדר, ונרדמנו. כשהתעוררנו, בעשר בבוקר, ירדנו לארוחת בוקר. "אני חייבת להתקשר אל שון" אמרתי להן. "מה תגידי לו?" רון שאלה אותי. "אין לי מושג, רק זה חסר לי, שידעו שאני וליאם מכירים" אמרתי לה. "תגידי לו שאת ממש לא יכולה היום, ושכחת שקבעת משהו." היא אמרה לי. "טוב אני זזה החוצה לדבר איתו" חייכתי אליה. "אני אשמור לך על העוגת שוקולד, אל תדאגי" היא חייכה. יצאתי והתיישבתי על כיסא ליד הבריכה. חייגתי את המספר, חיכיתי וחיכיתי. "הלו" שמעתי את הקול שלו. "היי שון, זאת ליהי" אמרתי. "היי" הרגשתי שהוא מחייך. "תקשיב.. אני לא יכולה היום, אני קבעתי משהו ושכחתי מזה לגמרי" אמרתי לו. הייתה שתיקה. "חבל" הרגשתי על הקול שלו אכזבה. "אני ממש מצטערת" אמרתי. "מחר את יכולה?" הוא שאל אותי. שיט. לא חשבתי שהוא ישאל אותי דבר כזה. מה עושים?
תגובות (0)