שלושה חודשים בניו יורק- פרק 11- 1D

בחיים לא אמרתי לאיזה בן שהזמין אותי לצאת שאני יוצאת אם מישהו אחר. בחיים. אבל עכשיו אין לי מה להגיד חוץ מזה. "שון.. אני דיי התחלתי לצאת עם מישהו.. כאילו קבוע" אמרתי. "אהה" הוא אמר. "כן" מלמלתי. "אז אין סיכוי לדייט?" הוא שאל אותי. "לא, לא כרגע" אמרתי. "כשתרצי לצאת, אני אשמח" הוא אמר. "אם אתם לא רוצים לבטל, אז לטל אין מה לעשות היום כל כך… אתה יכול לנסות לראות אולי אתם מתאימים" אמרתי. "אני לא רוצה לצאת עם חברות שלך כי זה ירגיש לי מוזר.. אולי פעם אחרת" הוא אמר. הבנתי שזה לא. "טוב.." אמרתי. "ביי" המשכתי. "ביי" הוא אמר וסגר את הפלאפון. לא זזתי מהכיסא. בהיתי במים שבבריכה, פשוט רציתי לקפוץ לבפנים ולהיות רגועה, אבל לא, הלכתי לבפנים.
וכמובן, עם המזל שלי, התנגשתי במישהו, וכמעט נפלתי. "אני מצטער גברתי" הוא אמר במבטא בריטי, אבל דיבר אנגלית רגילה. "אני מצטערת, אני תמיד מתנגשת באנשים" אמרתי בחיוך והרמתי את הראש. "לא זאת אשמתי, אני מצטער" הוא אמר לי בחיוך. "איך אוכל לפצות אותך?" הוא שאל אותי. "הכל בסדר.. ג'ק" אמרתי כשראיתי את השם שלו על התגית. חייכתי. "כן, לא הצגתי את עצמי" הוא חייך. "אני הפקיד החדש בקבלה, ג'ק, אני במקום אחת הפקידות שהיו פה" הוא אמר לי בחיוך. "אני ליהי" עניתי לו בחיוך. "נעים מאוד ליהי" הוא אמר. "נעים גם לי" אמרתי. "אני פשוט חייבת להיכנס לחדר האוכל, חברות שלי מחכות לי" אמרתי והתחלתי ללכת.
"עשיתי את זה" אמרתי לרון. "וטל?" היא שאלה. "הוא לא רוצה לצאת עם חברות שלי" אמרתי לה. "אהה, טוב נראה לי שהיא יודעת שזאת תהיה התשובה.." היא אמרה. "רון" אמרתי. "מה?" היא שאלה. "שמרת לי על העוגת שוקולד?" שאלתי אותה. "כמובן" היא צחקה והלכנו לחדר האוכל.
בצהריים, אחרי שחזרנו מהבריכה, הייתי עייפה ברמות אז הלכתי לישון, והן הלכו לאכול ארוחת צהריים באיזה מקום. פתאום אני שומעת דפיקה בדלת. "שכחתן את המפתח?" צעקתי להן וצחקתי. "שירות חדרים" אמרו לי באנגלית. אה, אוי. רגע, לא הזמנתי משהו משירות חדרים. קמתי, פתחתי את הדלת. "היי" אמרתי לבחור שהיה בחוץ, ששכחתי שאני לובשת כותונת קצרצרה. הוא הסתכל עליי באופן מוזר, אז עמדתי מאחוריי הדלת. "אני לא הזמנתי שום דבר" אמרתי בחיוך. "אמרו לי להביא את זה לפה" הוא אמר. "את הליהי היחידה במלון" הוא אמר. "אוקיי, תודה" אמרתיי ולקחתי את הקופסה. סגרתי את הדלת וראיתי שיש על הקופסה פתק. "כפיצוי על ההתנגשות, מקווה שאת אוהבת מתוק -ג'ק". אומייגאד איזה חמוד. טוב, אני מאוד אוהבת מתוק. פתחתי את הקופסה והיה שם כדורי שוקולד גדולים. אני מתה על כדורי שוקולד! אחרי שטחנתי את הכל חשבתי שאני צריכה לרדת להודות לו. לבשתי שמלה פרחונית וירדתי למטה לקבלה. חיפשתי אותו, וראיתי אותו מדבר בפלאפון. נופפתי לו לשלום, והוא חייך אליי. הוא אמר משהו בפלאפון , ניתק והלך לדוכן הקבלה. "היה טעים?" הוא שאל אותי בחיוך. "היה מאוד טעים" חייכתי. "אתה באמת לא היית צריך.." אמרתי לו. "גם אם לא הייתי צריך, קבלי את זה כמתנה" הוא אמר. "אז כמה זמן את הולכת לשהות במלון?" הוא שאל אותי. "שלושה חודשים" חייכתי. הוא פתח את העיניים, הוא היה בשוק. "וואו, יהיה לנו המון זמן ביחד". מה, מה זמן ביחד? ליהי, למה את מכניסה את עצמך?