שלושה חודשים בניו יורק- פרק 12- 1D

"כן.." חייכתי. לא אמרתי יותר מדי. "אני חייבת לזוז, שוב תודה" אמרתי בחיוך ונכנסתי למעלית. כשנכנסתי לחדר הפלאפון צלצל. "הלו" אמרתי. "ליהי?" מישהו שאל בצד השני. "מי זה?" אמרתי באנגלית, לא הייתי בטוחה באיזה שפה הוא מדבר. "זה ליאם" . אהה, זה ליאם. חייכתי. "אה היי" אמרתי. "היום כשנאסוף אותכן לא נבוא בלימוזינה כי שמענו שאנשים ראו אותנו הרבה ליד המלון הזה, אנחנו נחכה לכם עם ג'יפ כסוף בחוץ, את כבר תראי אותנו, אוקיי?" הוא שאל. "אוקיי" עניתי. "אני מחכה לזה בקוצר רוח" הוא אמר. הרגשתי את החיוך שלו. "גם אני" אמרתי, אמרנו ביי ביחד וניתקנו. החלטתי לרדת לבריכה, לאכול קצת במסעדה שלידה. "היי" התיישבה לידי איזה בחורה. "היי" עניתי לה. "את קשורה איכשהו לליאם מוואן דיירקשן?" היא שאלה אותי. פאק מה? איך היא יודעת? "ממש לא" חייכתי אליה. "את בטוחה?" היא שאלה אותי שוב. "הייתי יודעת מזה לא?" אמרתי לה, והיא הלכה. פיו, כמעט מתתי שם.
הגיע הערב, אני ונועה כבר התארגנו, וירדנו למטה. "תסתירי אותי" אמרתי לנועה והיא עברה לצד השני שלי. "למה?" היא שאלה והסתכלה לצדדים. "סיפור ארוך, אני אספר לך אחר כך" אמרתי לה, לא היה לי כוח לספר לה. נכנסנו לג'יפ, הארי נהג, נועה הייתה לידו, ואני וליאם היינו מאחורה. "היי" הוא אמר לי ונישק אותי. "היי" חייכתי אליו. "התגעגעתי אליך" אמרתי לו כשהוא הניח את ידו מאחוריי. "גם אני אלייך" הוא אמר בחיוך ונישק אותי שוב. לא רציתי שהם ירגישו לא בנוח אז כדי שזה לא יגלוש למקומות לא טובים עצרתי אותו לאחר כמה זמן. "אני לא רוצה שהם ירגישו לא בנוח" לחשתי לו. "אנחנו יכולים לשמוע אותך, את יודעת" הארי אמר לי וחייך. "טוב הגענו" הוא אמר אחרי איזה עשרים דקות של דממה.
יצאתי מהמכונית, וראיתי מלפניי בית ענקי. "אתה צוחק עליי" מלמלתי. "בואי" ליאם הושיט לי יד ונכנסנו לבפנים. "היי" נייל אמר לי ולנועה. "היי" נועה ענתה, אני חייכתי אליו. "התאמנתי טוב טוב, לא נראה לי שתצליחי לנצח אותי." ליאם לחש לי. "אני לא צריכה להתאמן" אמרתי לו בחיוך. הגענו למסלולי הבאולינג. זה מרגיש לי כמו קניון ענקי. כל אחד היה לבד- נועה, הארי, ליאם ואני. התחלנו לשחק. כשזה הגיע לתור שלי הצלחתי להפיל את כולם. הסתובבתי לראות איך הם הגיבו, וראיתי את הארי וליאם בשוק, ואת נועה אומרת להם "איזה חברה יש לי" היא חייכה. "יש פרסים?" חייכתי לליאם והארי. "גם עם יש, לא נראה לי שאת זאת שתקבלי" הארי אמר, חייך, והפיל גם את כולם. המשיך המשחק, נועה וליאם היו בפיגור מאחורה, ואני והארי היינו תיקו לפני הסיבוב האחרון. "טוב אני פורשת" נועה אמרה והתיישבה. "גם אני, זה די ברור מי המנצחת, הארי תוותר" הוא אמר. הוא עשה את התור שלו, והפיל שווה. "שיט" הוא מלמל. חייכתי. "את יכולה יותר טוב?" הוא שאל בזלזול. הלכתי למסלול, זרקתי את הכדור, ושבע נפלו. "זה תיקו" הארי אמר בחיוך. "מה הפרס?" הוא שאל בהתגרות. "אני יודעת מה הפרס שלי" חייכתי אליו. "מה?" הוא אמר בחיוך והתקרב אליי, אבל אני הלכתי לליאם ונישקתי אותו. "אני לא יודע מה איתכם, אני ניצחתי" ליאם אמר וחייך אליי, ונישק אותי. "גם אני מקבל נשיקה ליאם?" הארי חייך. למה הוא כזה רע אלינו?