שלושה חודשים בניו יורק- פרק 16- מסיבת בריכה- 1D

"מה קרה?" רון הסתכלה עליי. הרמתי את הראש. לא ידעתי מה להגיד. "כלום" עניתי. "כלום?" היא צחקה. "את נראית כאילו רשום לך שם שיש לך שעה לחיות" היא אמרה. "אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי לה במהירות. לה אני אספר, היא החברה הכי טובה שלי. יצאנו מהחנות, והלכנו לאיזה סמטה. "מה קרה?" היא שאלה בדאגה. "עשיתי טעות" אמרתי לה. רציתי לבכות. ראיתי שחור. "מה זאת אומרת?" היא שאלה. "אתמול.. הלכתי לשירותים, ואז הארי היה שם, והוא רצה את השמפו אז הבאתי לו, ואז נועה נכנסה אז הוא משך אותי לתוך האמבטיה, כדי שהיא לא תראה אותי.." בשלב הזה הפה שלה נפתח לגדלים שהוא לא יכל להיפתח אליהם קודם. "לא הסתכלתי, ואז כשהיא יצאה באתי לצאת והוא החזיק אותי ונישק אותי" אמרתי לה. "אומייגאד" היא צעקה בחיוך. "וזהו, בערך" אמרתי לה. "ואז אמרתי לו ששכחתי מזה לגמרי, והוא אמר שגם הוא שכח, כי הוא זוכר רק נשיקות טובות" הוספתי. "בגלל זה כשטל שאלה איך הארי מנשק מלמלת מדהים" היא אמרה, מנסה להבין מה הולך פה. "כן" עניתי. "ומה ראית בפלאפון?" היא שאלה אותי. הראיתי לה את ההודעה. "וואו זה פשוט מושלם" היא אמרה בחיוך והסתכלה עליי. "מה מושלם?" שאלתי אותה, לא מבינה. "זה הכי מתוק שיש מה את רוצה" היא אמרה. "זה היה הכי מתוק שיש אם זה לא היה כשיש לי חבר, שבמקרה הוא חבר שלו, ובמקרה יש להם להקה ביחד, ובמקרה כל העולם מכיר אותם, ובמקרה כל העולם יודע שאני חברה של ליאם, והארי הוא לא ליאם" אמרתי לה. "בואי אני אשאל אותך שאלה" היא אמרה. "נו?" זירזתי אותה. "את מרגישה שעשית טעות?" היא אמרה. כן. אני עשיתי טעות. אבל אני לא בטוחה שהנשיקה עם הארי זאת הטעות שלי. אולי זה שמיהרתי מדי עם ליאם? אולי מההתחלה הייתי רוצה להיות יותר עם הארי? טוב, זה ממש לא משנה עכשיו, אני לא יכולה לעשות את זה. אני פשוט לא יכולה. "כן" אמרתי לה. "אז פשוט תמחקי את ההודעה הזאת, ותמשיכי הלאה" היא אמרה לי. "אוקיי" אמרתי לה. "מחקתי" הוספתי והרמתי את הראש אליה. התחלנו ללכת בחזרה לכולן. "אה ועוד משהו קטן" היא אמרה ונעצרה. "מה?" שאלתי אותה. "פעם הבאה אל תשקרי לי, אני יודעת מתי את משקרת, ואני יודעת שלא מחקת את ההודעה" היא אמרה וחייכה אליי. חייכתי, והמשכנו ללכת.
כשחזרנו לאוטו, נועה הציעה שנלך לבית של הבנים."בואו נלך, נעשה להם הפתעה" היא אמרה, מנסה לשכנע אותנו. "אני ממש הייתי רוצה, לפגוש את הזאין על הסוס הלבן שלי…" רון מלמלה. "אבל אי אפשר, זה לא נעים לקפוץ אליהם ככה" היא הוסיפה. "נווו" היא נסתה שוב. "הארי אמר שכולם בבית, אז בואו נקפוץ לקצת נו.. טל, את לא רוצה לפגוש את נייל? רון, זאין… זאין.." טל אמרה ורון צחקה. "נו בואו נלך אליהם, ליהי, לקצת" היא אמרה לי. "אם אתן רוצות" אמרתי בחיוך מאולץ.
הגענו אליהם, נועה דפקה בדלת. ראיתי שאנשים מצלמים אותנו, לא רציתי שהם יראו שאנחנו נכנסות. "את בטוחה שלא אכפת לך ללכת אליהם? הארי פה" רון לחשה לי. "אני לא יכולה להתחבא לתמיד, לא? אנחנו זוג, וזהו" אמרתי לה, וראיתי שלואי פותח לנו את הדלת ומכניס את כולנו מהר.
"היי" ליאם אומר, מופתע שאנחנו שם, הוא כולו היה רטוב, הם היו בבריכה. "היי" חייכתי אליו ובאתי לחבק אותו. "אם הייתי יודע שאת באה הייתי אומר לך להביא בגד ים, אבל לא ידעתי" הוא אמר בחיוך. "את האמת" טל נדחפה לשיחה. "כולנו כבר לבושות בבגד ים כי תכננו ללכת עכשיו לבריכה" היא חייכה. חייכתי. הוא חייך. "אז בואו תכירו את הבריכה שלנו" הוא ולואי ליוו את חמשתנו לחצר הענקית שלהם. "וואו" רון מלמלה, וגילי כבר הורידה את הבגדים וקפצה למים. נועה וטל קפצו גם, ורון פנתה אליי. "אם את לא רוצה להיכנס לשם איתו, אין לי בעיה להישאר איתך פה". "מה פתאום, אני רוצה להיכנס לבריכה" אמרתי בחיוך והורדתי את הבגדים שלי. "את באה?" חייכתי אליה. "כן" היא חייכה, הורידה את הבגדים שלה ונכנסנו לבריכה. ראיתי שהארי מסתכל עליי, אבל הסתתי את המבט.
אחרי חצי שעה, הייתי חייבת לשתות משהו, והלכתי לבפנים לשתות קולה. "אני מצטער על ההודעה" הארי עמד מאחוריי. "לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז שלחתי, זאת טעות, אני מצטער" הוא אמר והתקרב אליי. "לפחות הפעם אתה לא ערום" חייכתי אליו, וראיתי את הקוביות שלו. התאפקתי לא להסמיק כשהוא התקרב אליי. "כן, אני גם מצטער על זה, אני לא יודע מה עבר עליי, את חברה של ליאם.." הוא אמר. "אני גם לא יודעת מה עובר עליי.." אמרתי, רציתי להגיד לו. הוא הסתכל עליי, לא מבין. "אתה.. אתה בלבלת אותי" אמרתי לו. הוא חייך, ומייד מחק את החיוך. "אבל אני די בטוחה שאני אוהבת את ליאם" הוספתי. "די בטוחה?" הוא שאל. "את יכולה למזוג לי גם קולה?" שמעתי קול של גבר עומד מאחוריי.