שלושה חודשים בניו יורק- פרק 22- הארי, שוב.- 1D

יצאנו מהקולנוע ונכנסנו ללימוזינה. כל זוג תפס לעצמו פינה. "מחר את באה נכון?" ליאם שאל אותי והרים אותי עליו. "ברור" חייכתי אליו. "אני יודע שאת לא אוהבת את המוזיקה פשוט"הוא אמר. "אבל אני אוהבת א..אותך" חייכתי אליו. הוא נישק אותי. "את מדהימה" הוא לחש לי. "אתה יותר" חייכתי. "את יותר" הוא אמר. "אתה יותר" חייכתי. "טוב, זה יימשך לנצח, שנינו מדהימים" הוא אמר והסתכל עליי. "מה?" שאלתי אותו. הוא נישק אותי שוב פעם, הפעם ארוכה. ירדתי ממנו והתיישבתי לידו, והנחתי את הראש על הכתף שלו. "את יודעת.. מוזר שהארי כל כך בעניין של נועה" ליאם לחש לי. "למה מוזר?" שאלתי אותו. "הארי הוא.. הוא לא בן אדם של קשר רציני וארוך.. ועם נועה הוא יצא כבר לאיזה ארבעה דייטים, שזה המון אצלו" הוא לחש. חייכתי והסתכלתי על ליאם. "אולי הוא אוהב אותה, באמת אבל" אמרתי לו, ופתאום דמיינתי שיושב מולי הארי. לא יכולתי לעצור את עצמי ופשוט התיישבתי עליו ונישקתי אותו, ולא הפסקתי לנשק אותו.
הגענו למלון, והתנתקתי מליאם. "מחר, אל תשכחי" הוא חייך ושחרר את היד שלי. "אני לא אשכח" אמרתי לו ויצאתי החוצה. "וואו" נועה הסתכלה עליי אחרי שהתחמקנו מהצלמים ונכנסנו למלון. "ליהי, זה היה.. פרוע" רון אמרה. "אבל סקסי" נועה אמרה וחייכה. "מה?" שאלתי אותן. "הדרך שנישקת את ליאם" רון אמרה. "מול כולם. מול הארי… נועה, וכולם" היא אמרה. "זה היה כזה.." שאלתי והיא קטעה אותי. "כן" היא ענתה במהירות ולחשה לי. "היית צריכה לראות את הארי ברגעים האלו". הסתכלתי עליה. "תקשיבי, אני דמיינתי שזה הארי" לחשתי לה בזמן שנועה דיברה עם הפקיד. "זה היה נראה כאילו עוד שנייה הייתם עושים את זה בלימוזינה" היא לחשה. הסתכלתי עליה בתדהמה. "עד כדי כך?"שאלתי אותה. "עד כדי כך" היא אמרה. "ככה אני והארי מתנשקים" אמרתי לה בחיוך. "רק שזה מרגיש יותר טוב עם הארי" הוספתי. היא חייכה. "כדאי שתתקשרי אליו" היא אמרה. הנהנתי.
בלילה, כשכולם נרדמו, החלטתי להתקשר אליו. "הארי" לחשתי לו בזמן שיצאתי מהחדר. "מה?" הוא שאל. "מה קורה?" שאלתי אותו. "חיים" הוא ענה. "למה אתה ככה?" שאלתי אותו. "למה את ככה?" הוא שאל. "נו" זירזתי אותו. "מה זה היה הנשיקה הזאת עם ליאם?" הוא שאל. "נשיקה" אמרתי לו. "ליהי, זה לא היה רק נשיקה" הוא אמר. "הנשיקה שלך ושל נועה בשירותים יותר טובה?" שאלתי אותו. "אבל ליהי.." עצרתי אותו. "מה? מה יש לך להגיד? שלא נהנית מהנשיקה איתה?" שאלתי אותו. "ואת, עם ליאם?" הוא שאל. "הוא הבן זוג שלי!" אמרתי. "והיא שלי" הוא אמר. "אז למה אתה עצבני?" שאלתי אותו. "כי את שלי!" הוא אמר. צמרמורת עברה בגוף שלי. "אתה לא יכול שתי בנות ביחד הארי" אמרתי לו. "אני לא רוצה שתי בנות, את זו שלא רוצה לספר לליאם"הוא אמר. "מה אני אמורה להגיד לו, תתחשב בי קצת" אמרתי לו. "תתחשבי בי!" הוא אמר, כמעט וצעק. "אני לא מפסיק לחשוב עלייך, לא מפסיק לדמיין אותך, לא מפסיק לחלום עלייך ,לא רוצה להפסיק לנשק אותך ולחבק אותך, אני רוצה לקום בבוקר כשאת ואני מחובקים ואנחנו יכולים להישאר במיטה כל היום, כי אנחנו יחד, ואני רוצה שלא נצטרך להסתיר, ולא נצטרך לשקר, ואת מתנשקת כאילו את עוד שנייה משכיבה את ליאם?" הוא צעק. "אני נישקתי אותו כי דמיינתי שזה אתה" אמרתי לו וניתקתי את השיחה. הייתי יותר מדי עייפה, היו לי דמעות בעיניים, ופשוט רציתי לישון.
בבוקר, לא רציתי לאכול ארוחת בוקר ונשארתי בחדר, והקשבתי לרדיוהד בפול ווליום. ואז נשמעה דפיקה בדלת. התעלמתי. "שירות חדרים" שמעתי קול מוכר. "רגע" קמתי ופתחתי את הדלת. הוא נכנס עם העגלה של השירות חדרים לתוך החדר ונעצר. "אתה יכול לצאת מה.." התחלתי להגיד והוא התקרב אליי ונישק אותי. זה הארי, בטוח זה הארי. הורדתי את הכובע, והוא חייך אליי. "היי" הוא אמר והשפיל מבט. "היי" אמרתי לו. הוא שם את ידיו על המותניים שלי. "רון סמסה לי שנשארת פה לבד, אז באתי לארח לך חברה" הוא אמר ונשכבנו אחד ליד השנייה. "אז למה לא ירדת איתן?" הוא שאל אותי. "לא היה לי מצב רוח כל כך, אחרי השיחה אתמול" אמרתי לו. הוא שתק. "אני חשבתי הרבה עלייך הלילה, יותר מהרגיל" הוא חייך. "חשבתי עלינו, וחשבתי על כמה שאני שמח מאז שהכרתי אותך, למרות כל הדברים שמסביב" הוא אמר והתקרב אליי יותר. הרגשתי את הלב שלו. "גם אני בחיים לא הייתי מאושרת יותר" אמרתי לו. "ולא אכפת לי מכל הנשיקות ומכל הדברים.. העיקר שאני אוהב אותך" הוא אמר ונישק לי את הצוואר. "הארי.. נועה יכולה להיכנס בכל רגע" אמרתי לו וקמתי. "טוב, רק רציתי להגיד לך בוקר טוב" הוא אמר ונעמד מולי. "בוקר טוב" חייכתי אליו. הוא נישק אותי בלחי וגלש לצוואר. "הארי.." חייכתי. "טוב טוב, אני הולך" הוא אמר. "רק לפני שאני הולך, הבאתי לך לפה ארוחת בוקר.. שהכנתי" הוא חייך והשפיל מבט. "הכנת לי ארוחת בוקר?" שאלתי אותו. "כן" הוא אמר והרים את הראש שלו. "בתיאבון, נתראה היום בערב" הוא אמר ויצא מהחדר.