"שתיקה"- פרק 10

"סופסוף" בר לחשה ברגע שנכנסתי לחדר, העפתי מבט, כולן ישנו, כל הבנים כבר הלכו ורק בר.. נשארה, "למה את לא ישנה ?" שאלתי, "חיכיתי לך" היא אמרה וקמה מהמיטה שלה, "למה ?" שאלתי בבלבול, "כדי שתספרי לי הכל" חיוך ממזר וענקי נמרח על פניה,

"מה יש לי לספר לך?" משכתי בכתפיי, "אמ, אני לא יודעת, נגיד של מי המעיל הזה?", צחוק עוקצני נפלט משפתייה, "של רוי", חייכתי חיוך מאולץ ונכנסתי אל המקלחת.
"או.מי.גאד, את ורוי פאקינג זוג", בר צעקה ורצה אחרי,
"לא אנחנו לא. עכשיו תעזבי אותי" נאנחתי וסגרתי את דלת המקלחת.
בחיי, מה הבעיות של כולם ?..
–
"מה לעזאז-" צעקתי ברגע שפתחתי את דלת המקלחת וראיתי את כל הבנות מחכות, מהר נכנסתי חזרה אל החדר וסגרתי את הדלת.
"תצאי לוס, נו", אמבר צעקה לי
. אני פשוט לא מאמינה על בר, חצי שעה אני מתקלחת והיא מעירה את כולן,
"אני לא לבושה", מלמלתי,
"תעשי לי טוב ראינו שאת לבושה אז עכשיו תצאי או שאני אגרור אותך מהאוזן לכאן" אנגלה צרחה,
"לא את לא תעשי את זה" צחקתי ובתוך שניה דלת המקלחת נפתחה בפראות, "נו קדימה" אנגלה צעקה.
אחזה בידי חזק, וכן גררה אותי.
"הבאתי אותה" אנגלה דחפה אותי למיטה, "לא נו, גם הם פה" אמרתי בחוסר רצון כשראיתי שכל הבנים, עם הפיג'מות שלהם יושבים שם.
"כן גם אנחנו פה, ואמ תקשיבי את..", סהר צחק והסתכל עלי מוזר,
"הו גאד" צעקתי כשנזכרתי שאני לבושה רק במכנס הקצר שלי וגופייה צמודה,
"זה בסדר" טוני צחק, "הו לא זה לא" כיסיתי את עצמי עם השמיכה העבה והחמה.
"טוב נו אז למה החגיגה באמצע הלילה" גלגלתי עיניים, "שמענו שיש לך חבר", פיטר חייך,
"בר את רצינית?" נאנחתי, "זאת ג'וסלין העירה את כולם בשביל זה" בר צחקה,
"מה?. שקרנית" ג'וסלין צרחה.
"תקשיבו אני ורוי רק אתמול הפכנו לידידים, או משהו כזה. אז תרימו את עצמכם ולכו מפה" צעקתי ונשכבתי על המיטה, "רק שתדעי שרוי לא מזמן נפרד מחברה שלו" אמבר אמרה,
"לא אכפת לי" צעקתי, "כן, הם היו ביחד שנתיים וחצי", סהר אמר מתעלם לגמרי ממני.
"נו רק תגידי שאת אוהבת אותו ונדאג שתהיו ביחד", פיטר אמר וטוני צחק,
"אוקי אתם כנראה לא מבינים", קמתי מהמיטה ונעמדתי מולם,
"אני ורוי ל.א זוג" צעקתי והמשכתי, "ולא נהיה זוג, בחיים אוקי?. אני לא אוהבת אותו בכלל אז בבקשה תעזבו אותי" צעקתי, והסתכלתי על המבטים המודאגים והמבוישים של כולם,
"מה" מלמלתי בלחש והסתובבתי אל הדלת.
רציתי להעלם מרוב בושה,
רוי פשוט עמד שם, הוא לא היה נראה מרוצה.
"כן, הזמנו גם את רוי" בר לחשה.
עמדתי שם מולו קפואה, חסרת מילים, מלאת בושה,כאב, ואני לא אשקר, הוא באמת מוצא חן בעיניי..