תווים 6 חלק א

פרק 6:
~נקודת המבט של האיש המפחיד~
"הילדה תהיה חייבת למות, בסופו של דבר, אתה יודע את זה אמרלק! אתה יודע!" אמר האדון שלי.
מסביב לכסאו האש בהקה וכילתה את כל מי שסביבה.
יצאתי בזעם מחדרו של האדון וטרקתי את הדלת.
"אני חייב להרוג את הילדה הלילה! לא משנה מה! הילדה עוד תתהפך בקברה כשתגלה…אך….(רועד מרוב לחץ,פחד, כעס, זעם, צורח לכל כיוון במבט אל השמיים), "למה קללתם אותי כוכבים?! מה עשיתי לכם רע?!" קרסתי על רגליי, שוכב אני על הרצפה הקרה מנסה לעבור לתוכנית מכוערת למוות של ילדה שאני לא קשור אליה בכלל אלא האדון…
~נקודת המבט של רון~
הנה, סול שוכבת פה בשינה מתוקה, מתהפכת במיטתה, כנראה בגלל האיש הנורא שמחזיק בשלשלאות את החלומות הטובים שלה. מסכנה.. מעניין מתי בפעם האחרונה היה לה חלום כמו של בת טיפשעשרה רגילה, של האיידול שלה או של מי שהיא מחבבת..
הבטתי בפניה הלבנות כמו שלג, כל החוטים והצינורות היו מחוברים לידיה ורגליה,לאפה, והיא לא נעה למראה המכונה שמודדת את קצב הלב המהיר..
לפתע, היא אמרה את שמי, במובן מעורפל, ולאחר מכן צעקה.
כל החולים שסביבה בהו בי ובה..
החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו, אני יעשה כל מה שצריך למען החברה הכי טובה שלי, מגיע לה החיוך לא? היא חייבת לפחות לדעת לחייך, את חיוכה אני בקושי רואה..

בעטתי בכסא הגלגלים ויצאתי מן החדר שקוע במחשבות על העתיד, הווה, עבר אך הכל קשור לסול מורגן, זאתי שאני בטוח הכי סובלת פה יותר מאתנו..

~נקודת המבט של סול~
האיש המפחיד ממשיך להופיע בחלומות אך מאז ה"פגישה" שלנו ברחוב השקד הוא דועך. לפעמים יש רגעים של חלומות טובים אך הכל מעורפל ואני לא יכולה להבין מילה ממה שהדמויות אומרות.
ואז הכל חוזר אך הפעם זאת לא אני שסובלת אלא האיש, איש אשר לבוש בגלימה אדומה עם עיניים צהובות מתעלל באיש שמכאיב לי בלב ובנפש,
צעקתי "מי אתם?!" ושניהם הסתובבו אלי עם חבל וסכין חד..
הצילו…