ת'ור או אריאל – פרק 4

התיישבתי במיטה וקראתי את אחד הספרים האהובים עליי – 'אשמת הכוכבים'.
לילי בינתיים חיפשה מה ללבוש, ורורי ישב עם הלפטופ שלו לידי. רורי הוא הידיד הכי טוב שלנו, מגיל קטן אנחנו ביחד.
"לילי" הוא אמר לפתע. "אנחנו הולכים לשבת בקפיטריה! אפשר לדעת למה לעזאזל את מתלבשת כאילו את הולכת למסיבה של פריס הילטון?" הוא שאל ואני גיחכתי.
"כי" היא אמרה ונעמדה מול המראה, מצמידה אליה שמלה ורודה. "בגלל שת'ור ואריאל מדברים כל הזמן, בטוח הוא יזמין אותנו לשבת איתו ועם החברים שלו בקפיטריה, וחוץ מזה – היום המסיבה!" היא אמרה ורורי גלגל עיניים. "למה את בכלל רוצה לשבת איתם?" הוא שאל ולילי הסתכלה עליו מופתעת, במבט של 'זה לא ברור?'.
"כי זה ת'ור לסטר! הבחור הכי פופולארי בבית הספר! זה למה" היא לקחה את השמלה ונכנסה לחדר המקלחת. "נהדר" רורי מלמל ואני הורדתי את מבטי מהספר. "מה יש לך?" שאלתי והוא נאנח. "כלום פשוט.. אתן לא כמו פעם! לילי מתלהבת מלשבת עם האידיוטים האלה, ואת יוצאת עם ת'ור – "
"ואו, אני לא יוצאת עם ת'ור. אני גם לא רוצה" אמרתי והוא הרים גבה אליי. "את הולכת איתו למסיבה אבל ו – "
"אני יודעת, זה הכול משחק" קטעתי אותו שוב וקמתי מהמיטה. "מה זאת אומרת?" הוא שאל באותו הבעה. סגרתי את הספר והנחתי אותו במגירה שבשידה לצד המיטה שלי.
"לא נולדתי אתמול רורי" אמרתי והוא חיכה שאני אמשיך. "הוא לא שחקן כזה טוב, אני שמה לב מתי משקרים לי. אז אני בסך הכול משחקת אותה תמימה לידו, כדיי לדעת מה הוא רוצה ממני" אמרתי והוא העביר יד בשיערו המלא והמתולתל עדיין בבלבול. "אז.. זה הכול משחק?" הוא שאל ואני הנהנתי.
"כן! זה נשמע לך הגיוני שת'ור פתאום ירצה לדבר איתי ולהסתובב איתי? יש לזה סיבה. בטוח" הוספתי והוא הנהן בהבנה. "אריאל, את בטוחה במה שאת עושה?" הוא אמר לפתע, כשנעמדתי מול המראה ופיזרתי את שיערי הארוך. "כן. שנינו יכולים לשחק במשחק הזה שלו, זה אני או הוא" אמרתי בחיוך מרוצה. לילי בדיוק יצאה מתוך החדר בשמלה ורודה משחוררת, יחד עם נעלי בובה תואמות ואספה את שיערה השטני לקוקו גבוה.
"אני מוכנה" היא אמרה בחיוך ופתחה את דלת הבקתה. רורי נאנח וקם ממקומו, מניח את הלפטופ על המיטה שלי. העברתי אלי מבט במראה – הייתי לבושה בסקיני ג'ינס בהיר גבוה וגופיה לבנה משוחררת עם הכיתוב בשחור – AIN'T NO WIFEY.
נעלתי נעלי ואנס שחורות ומרחתי אודם עדין על שפתיי. שלושתנו יצאנו מהבקתה, והתקרבנו למבנה הקפיטריה.
התיישבנו במקום הקבוע שלנו, ומרחוק ראיתי את השולחן הקבוע של ת'ור והחברים הפופולאריים שלו.
הוא חייך אליי, ואני חייכתי בחזרה, ממשיכה עם המשחק. "אמרתי לך!" לילי לחשה לרורי, כשראתה את ת'ור מתקרב אלינו מרחוק.

נק' מבט של ת'ור –

"היי" אמרתי וחייכתי אל אריאל, כשהגעתי לשולחן שלה ושל שני החברים שלה. היא חייכה אליי חיוך מתוק. בקצב הזה אני אסיים את החובה שלי כבר החודש!
"הו אמ.." היא אמרה והעבירה יד בשיערה הברונטי. "זו לילי, וזה רורי" היא אמרה והציגה אותם בפניי. לילי בעלת שיער שטני ועיניים ירוקות וקטנות, היא הייתה דווקא מאוד יפה. הסתכלתי אל עבר רורי – שהיה בעל שיער ברונטי מלא בתלתלים, ועיניי דבש.
"נעים להכיר" חייכתי ושלחתי יד על עבר לילי. היא לחצה את ידי בהתלהבות, ונשקתי לידה. העברתי את ידי לרורי, שרק הסתכל עליי בכעס. "אוקיי" גיחכתי והחזרתי את היד לכיס. "בואו שבו איתנו" אמרתי והסתכלתי על אריאל. "לא.." היא מלמלה ולילי נתנה לה מכה בכתף, והסתכלה עליה בעיניים גדולות.
"אוקיי" היא אמרה לבסוף ונאנחה, שלושתם קמו עם המגשים שלהם והתקדמנו אל עבר השולחן שלנו.
"תכירו את כולם" אמרתי והם התיישבו. כל הקבוצה בשולחן הרימה את מבטם אליהם, ואז אליי, והרימו גבה.
"כריס, ברוק, אדם, קלייר וטייסון" אמרתי והצבעתי על כל אחד שישב בשולחן. "היי, אריאל נכון?" ברוק שאלה את אריאל בחיוך גדול, ונגסה בחושניות מהתפוח האדום שהיה בידה.
"כן" היא אמרה בביישנות. "ואלו לילי ורורי" אריאל הוסיפה וכולם חייכו אליהם. התיישבתי לידה. "אותי את כבר מכירה" טייסון פנה אל אריאל וחייך. "אוי טייסון, מה הספקת כבר לעשות לה?" ברוק שאלה במבט נגעל והוא הרים ידיים. "כלום! כלום" הוא אמר במהירות. הבטתי בו בכעס. "תעשי לעצמך טובה. תתרחקי מהסוטה הזה" ברוק לחשה לעברה של אריאל, והניחה את ידה מהצד אחד של השפתיים האדומות שלה. אריאל הנהנה בגיחוך. "הוא דוחה אמיתי" קלייר דיברה לראשונה, וחייכה חיוך נחמד מידיי אל עבר אריאל. "איך זה שלא ראיתי מישהי יפה כמוך אף פעם?" כריס שאל בחיוך את לילי, שישבה מולו. "אנחנו באותה כיתה כבר שלוש שנים." היא אמרה וכריס נראה נבוך. גיחכתי. זה נשמע לי דיי מוזר שרובנו בשולחן הזה באותה כיתה, אבל אף פעם לא דיברנו. שלא לדבר על העובדה שכריס בכלל לא ידע שלילי ורורי קיימים.
"אתם באים היום בערב נכון?" אדם שאל והסתכל על שלושתם, שהנהנו – חוץ מרורי.
"היי אתה! מה אתה צאצא של הארי סטיילס או משהו כזה?" טייסון שאל בצחקוק וניער את שיערו של רורי. "תעזוב אותו" אמרתי לטייסון שהפסיק את הניעור, והביט בי במבט קודר. "נתראה בערב אריאל" הוא חייך לעברה לפני שקם, ויצא מהמבנה.