ת'ור או אריאל – פרק 7

נק' מבט של אריאל –

הקולות הרועשים מן החדר גרמו לי לפקוח את עיניי. בפיהוק ארוך, התרוממתי למצב ישיבה וחיפשתי את מקור הרעש.
ראיתי את לילי יושבת עם רורי על המיטה שלה יחד עם הלפטופ שלה שהונח מולם, והם צפו בסרט כלשהו.
"תודה שהערתם אותי והזמנתם אותי לראות איתכם" קראתי בעייפות ובחיוך ציני. הם הרימו את מבטם מהמסך וחייכו חיוך מתנצל. "סורי. ניסיתי להעיר אותך אבל לא קמת!" לילי גיחכה, והעבירה את מבטה חזרה אל המסך. "בואי תצטרפי עכשיו" היא הוסיפה במיידי.
"מה השעה בכלל?" מלמלתי וקמתי מן המיטה. "אחד וחצי בצהריים" רורי ענה. כיווצתי את עיניי, אני בדרך קמה יחסית מוקדם. מוזר, כנראה הייתי ממש עייפה אתמול.
התקדמתי אל עבר דלת המקלחת ונכנסתי לתוכה, לא לפני שלקחתי מתוך הארון שלי גופיה לבנה פשוטה וסקיני ג'ינס כהה. שטפתי פנים, צחצחתי שיניים ולאחר מכן התלבשתי לתוך בגדיי. את שיערי הארוך והברונטי אספתי לקוקו גבוה.
חזרתי חזרה לחדר, וברגע שהתכוונתי לשבת יחד עם רורי ולילי, תקתוק בדלת נשמע. נאנחתי וסובבתי את גופי , מתקדמת אל הדלת.
"היי ת'ור" אמרתי מיד כשפתחתי את הדלת בחיוך. חיוכי נמחק מיד וכיווצתי את גבותיי לכיוון אדם שעמד מולי.
"הו, אדם, היי" אמרתי שוב במבט מבולבל – אך חייכתי. "היי" הוא חייך בחזרה. "רוצה לצאת לסיבוב? דיי משעמם לי אז.." הוא גירד בעורפו במבוכה. "כן, בטח" חייכתי ויצאתי מתוך הבקתה, סוגרת את הדלת אחריי.
חייכתי אל אדם והתחלנו ללכת.
"אמ.. דיברת עם ברוק? על מה שקרה?" פלטתי מפי. הנחתי יד על המצח במהירות ועצמתי את עיניי. "מצטערת, התכוונתי – "
"זה בסדר" הוא מיהר להגיד בגיחוך קטן כשראה את מבטי הלחוץ. "גיליתי שברוק היא סתם אחת שמחפשת צומי, וטוב שזה נגמר" הוא משך בכתפיו. הנהנתי באטיות.
"מה איתך ועם ת'ור?.." הוא שאל ועצר במקומו. עצרתי גם אני, והסתכלתי עליו. "אמ.. לא יודעת.. אנח – "
"אריאל." הוא מיהר להגיד והתקדם צעד אחד אליי. בחנתי את פניו המודאגות. "תיזהרי. אוקיי? הוא לא בחור טוב." הוא אמר בעיניים גדולות. הנהנתי שוב פעם, מקשיבה לדבריו.
אני יודעת שת'ור לא בחור טוב – זו בדיוק הסיבה למה אני עושה את כל ההצגה הזו מולו.
"בכל מקרה, את באה היום לברביקיו?" הוא שאל בחיוך. הנהנתי בראשי שוב פעם וחייכתי חזרה. "יופי, אני אשמור לך ריקוד" הוא חייך פעם נוספת והמשכנו ללכת.

נק' מבט של ת'ור –

כולם כבר היו במסיבת הברביקיו בערב. השולחנות היו מלאים באוכל, וריחות הפיצו את כל החצר. מוזיקה קצבית התנגנה ברקע, וחלק מהאנשים רקדו.
חיפשתי בעיניי את אריאל. "מחפש את ארי?" טייסון שאל ונעמד לידי. מבטי הפך לקר והסתכלתי עליו. "אל תקרא לה ככה." דרשתי ושילבתי את ידיי.
"זה לא כאילו היא חברה שלך, תירגע. סך הכול חובה" טייסון החזיר בגיחוך ולקח מאחד השולחנות שהיו מאחורינו לחמניה עם נקניקיה. "זה לא עניינך מה היא בשבילי." אמרתי והעפתי בידיי את הלחמניה מידיו.
"ואו ואו! להירגע שניכם" ליאם המדריך בדיוק התקרב והזיז אותנו אחד מהשני. "אני בסדר, תעזוב אותי." מלמלתי והזזתי את ידו של ליאם שהייתה מונחת על כתפי.
סובבתי את ראשי ועיניי נפתחו.
בהיתי באריאל נכנסת לחצר יחד עם לילי וזה עם האפרו ששכחתי איך קוראים לו. היא לבשה שמלה לבנה שהחמיאה לגוף שלה והשיער הארוך שלה היה מסולסל. "ואו" פלטתי מפי בחיוך, והתחלתי ללכת אליה. כשהייתי כבר בחצי הדרך, בחור בדיוק התקדם ונעמד מולה.
היא חייכה אליו וחיבקה אותו. כיווצתי את עיניי לכיוון הבחור, מנסה לזהות אותו, וברגע שהוא הסתובב לא הופתעתי לגלות שזה אדם. הבן זונה הזה. לא מבזבז זמן.
הוא החזיק בידה והם התקרבו לרחבת הריקודים. הוצאתי מתוך הכיס שלי בקבוק קטן וכסוף של אלכוהול ששמתי לפני שהגעתי לפה, ושתיתי ממנו. הכנסתי את הבקבוק בחזרה לתוך הכיס, והתקרבתי אליהם.

נק' מבט של אריאל –

"את נראית ממש טוב" אדם אמר בחיוך כשרקדנו יחד לצלילי המוזיקה הקצבית. "תודה" חייכתי. הוא שחרר יד אחת שלי וסיבב את גופי במהירות, ותוך שניה החזיר אותי לידיו.
"ואוו" הופתעתי מהכישורים שלו בחיוך גדול. "זה עוד לא הכול" הוא קרץ בחיוך והניח את ידו על גבי, מוריד אותי מטה מעט ומחזיר אותי למצב עמידה. צחקקתי כשהוא סובב אותי פעם נוספת.
עוד כמה זוגות של בנים ובנות הצטרפו לריקוד דומה לשלנו. בחנתי את לילי שרקדה יחד עם כריס. "אל תדאגי. לעומת ת'ור – כריס דווקא בחור טוב." אדם הרגיע אותי כשראה את מבטי המודאג. הסתכלתי עליו בחזרה וחייכתי בהנהון ראש קצר.
"החלפת זוגות!" בחור אחד צעק מאחד המיקרופונים. חייכתי אל עבר אדם שחייך בחזרה, והוא סובב את שני ידיי. הסתובבתי לצד אחד ונתקעתי בגוף חזק שהחזיק את גופי. הרמתי את ראשי ופגשתי בפניו של ת'ור.
הוא חייך, והניח יד אחת בתחתית הגב שלי, וביד השנייה החזיק באחת מידיי. חייכתי בחזרה, והנחתי את היד הפנויה שלי על כתפו. "באמת? אדם?" הוא כיוווץ את מבטו אליי והתחיל לצחוק. נאנחתי וגלגלתי את עיניי. למרות המשחקים בנינו – אני באמת רוצה להינות הערב.
"לעומתך – הוא דווקא ממש נחמד" עניתי חזרה בחיוך מזוייף. "לעומתי? הו, פגעת בי" הוא מלמל בחיוך ציני. גלגלתי את עיניי שוב והשתחררתי ממנו. ידיו משכו אותי בחזרה אליו, ואחזו בגופי. "מצטער מצטער" הוא אמר באנחה ובחן את פניי מקרוב. לא אמרתי דבר והסטתי את מבטי הצידה.
לילי כבר לא רקדה עם כריס – אלא עם טייסון. מבט נגעל עלה על פניי. "גם אני שונא אותו" ת'ור הסתכל עליהם גם, והחזיר את מבטו אליי. גיחכתי ושקשקתי את ראשי.
"בכל מקרה אם לא שמת לב.. אני רקדן הרבה יותר טוב מאדם" חיוך גאוותני עלה על שפתיו. "הו כן?" שאלתי בחיוך. "כן" הוא אמר וסובב את גופי עם ידו, והחזיר אותו אליי – אך כשהגב שלי מופנה אליו. "הרבה יותר טוב" הוא לחש לאוזניי וסובב אותי בחזרה כדיי לפגוש במבטו.
חיוך קטן שניסיתי להיאבק בו עלה על שפתיי. אני חייבת לזכור – זה הכול משחק. אסור לי להתחיל להיקשר עליו.
"אמ.. בא לי צ'יפס" אמרתי במהירות והשתחררתי מהאחיזה שלו בגופי – מתקרבת אל אחד משולחנות האוכל הארוכים.