תמיד הינו ותמיד נהיה פרק 5 ופרק 6

~נקודת מבט אמה/שחר~
~בוקר~
״בווווווווקר טוב בווווווקר טוב״ שמעתי קול מתוך שינה.
״מזה?״ עוד קול,רגע,זאת לין,אז מי השמיע את הבור טוב הזה?
התרוממנו אני ולין ביחד וראינו מין שדון קטן וחמוד שר בוקר טווווב בוקר טוב.
״הי אמממ שדון?״ שאלה אמה בעצבנות,היא ממש לא אוהבת לקום!!!
״שדון אני,שמי הוא Alarm (שעון באנגלית) Alarm clock (שעון מעורר באנגלית) ואני אהיה השעון המעורר שלכן! עכשיו לכו לבית ספר!!!״ את סוף המשפט צעק אלרם ולחץ על כפתור.
הרגשתי משיכה חזקה מלמעלה ותוך שניה אני בבית ספר ולין איתי ובמקום הפיג׳מות שלבשנו עכשיו יש לנו בגדי בית ספר ותיק ממש מוזר!!!
אבל למי אכפת היה כיף!
הלכנו לתוך הבניין ולא ידענו לאיזה כיתה ללכת אז פתחנו את התיק ובדקנו מה יש בתוכו מצאנו מערכת שעות שכולה ריקה חוץ מהשיעור הבא שבו כתוב:
כיתה 13 שיעור תחילת יום עם ליסנדה לי.
אז הלכנו וחיפשנו את הכיתה שלנו.
נכנסנו לכיתה וראינו שהתחיל כבר השיעור,המורה ביקשה שנציג את עצמנו…
״אני לין אני בת 18,וזאת אחותי התאומה״לין אמרה והצביעה אלי.
״אני ש-״ עצרתי את עצמי מלומר שחר ״אמה,אני בת 18 וזאת אחותי התאומה״ ואז אמרנו ביחד ״ומסתבר שאנחנו סוג של נסיכות…״ פתאום כולם נעמדו והשתחוו לפנינו ואמרו ״ברוכות השבות לין ואמה,הנסיכות של כולנו״ ושוב השתחוו.
התחלנו להתיישב אבל אז המורה ביקשה שנחזור לעמוד.
״תלכו לכיתת 43 ושם יעשו לכן מבחן כישרונות,לכול אחד בממלכה יש כישרון,לפי זה אנחנו בוחרים כיתות וכול אחד לומד רק את הכישרון שלו״ יצאנו מהכיתה וחיפשנו את כיתת 43 שמצאנו פתחנו את הדלת ולא האמנו את מראה עינינו……