תמיד הינו ותמיד נהיה פרק 8 תקראו ותגיבו בבקשה

~נקודת מבט אמה~
הדלת עודנה סגורה, כבר בערך עשר דקות (אני לא יודעת בדיוק אין לי שעון) אני עדיין שוברת את הראש, איך זה שלין יצאה מפה ואני לא?
׳מה קרה לפני שהדלת נפתחה? אה… נכון לין שרה איזה שיר…. נוווו….איזה שיר זה היה…. אה,כן oath של Cher Lloyd!!! טוב,אולי אני אשיר ואז הדלת תיפתח גם לי׳ חשבתי והלכתי למיקרופון בשביל לשיר, התחלתי לשיר וברור שזייפתי, אין לי קול מלאכי כמו של לין….
״Yo, my best friend, best friend til the very end
Cause best friends, best friends don't have to pretend
You need a hand, and i'm right there right beside you
You in the dark, i'll be the bright light to guide you
'Member the times, times, times sneaking of the house
נווווו תפתחי כבר דלת מז***ת!״ צרחתי ובעטתי בדלת…
׳מה במה שלין עשתה פתח את הדלת הזאתי? מה? היא בסך הכול השתמשה בכישרון המדהים שלה ו- רגע זה הוא זה!!! היא השתמשה בכישרון המדהים שלה, אולי אם אני אשתמש בשלי אז הדלת תיפתח גם בשבילי!!!׳ חשבתי בהתלהבות…
״תאכלי גוש דלת מפגרת עכשיו את תפתחי!!!״ הוצאתי לדלת לשון 0.ס התחרפנתי סופית!!!
ניגשתי אל אמצע החדר בדיוק במקום בו עמד כן הציור ולקחתי את המכחול שעמד לו שם על הכן ועצמתי את עיני, בדיוק כמו שאני אוהבת, ודמיינתי בעני רוחי את הים ש״טבענו״ בו, את הפחד באותם רגעים, את הבלבול, פתחתי את עיני וראיתי את הים הגועש מצויר בדיוק מרשים על הכן, חייכתי לעצמי מרוצה ואז שמעתי קול של דלת נפתחת, הסתובבתי וראיתי את הדלת פתוחה, דילגתי לשם ושניה לפני שיצאתי הוצאתי לשון לדלת, שוב, 0.ס
״תאכלי גוש״
ואז הרגשתי יד על גבי…