דיימונז- פרק 12

האוטו נוסע ומשאיר אותי בלי דרך מילוט. אני מחייכת ליד ומתקדמת לעברו.
״היי״, הוא אומר ומחזיק לי את היד, ״מה קורה איתנו?״
השאלה שלו מבלבלת אותי. איתנו?! הוא מתכוון שאנחנו זוג?!
״אממ…״, אני ממלמלת,״ אני בסדר…מה קורה איתך?״
״אני הייתי בסדר אבל אז נעלמת לי״, הוא מחייך אליי
״לא נעלמתי!״, אני מוחאת,״ אני עומדת כאן מולך!״
״אבל במסיבה נעלמת לי…״, הוא מתקרב אליי ומחזיק בידיי. אנחנו כל כך קרובים,״ לאן הלכת באמת?״
מה אני אמורה להגיד לו? שראיתי מישהו שהזכיר לי את הדולפין שלי אז עזבתי אותו כשהיינו כל כך קרובים לנשיקה?!
״לייל?״, הוא קוטע אותי ממחשבותיי,״את טיפוס מחשבתי?״
״אה?״, אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני
״טיפוס מחשבתי-טיפוס כזה שחושב…״, הוא מסביר את עצמו
״אהה..אז כן!״, אני מודה בפניו
״טוב. אבל עוד לא ענית לי על השאלה״
״לאן הלכתי? לאן הלכתי?״, אני מנסה לחשוב על משהו כי את האמת אני לא הולכת לספר, ״הלכתי ל…״
״הלכת ל…״, הוא מנסה לעזור לי
״לשירותים!״
הוא מחייך, ״מה?!״, אני שואלת אותו בתימהון והחיוך הופך לצחוק.״מה מצחיק אותך כל כך?!״
״נו, באמת לשירותים? שמעתי תירוצים טובים יותר…״
״היי! אני עדיין כאן זוכר?!״
״טוב, טוב״, הוא אומר ונרגע,״אז איפה היינו?״
״לא יודעת… באמצע כלום?״
״את קוראת לשיחה איתי כלום?״
״כלום? את קוראת לשיחה איתי כלום?!״. הוא אומר ומעמיד פנים שנעלב
״טוב נו״, אני מנסה לרצות אותו,״אני באמצע שיחה עם טד״
״הגבוה״, אני מוסיפה שהוא לא מתרצה,״ והחכם״
״והחתיך״, הוא מוסיף בחיוך
״והחתיך״, אני מצחקקת
״אז מה דעתך שאני יבוא לאסוף אותך מחר לסרט?״
׳ללכת לסרט עם טד?! כן!!! ברור שאני מסכימה!! אבל זה לא דייט? טוב, ברור שכן ולכן את מסכימה!!׳, אני מנהלת שיחת מחשבות בראשי, ׳אבל את מאורסת!!! את לא יכולה לצאת עם מישהו כשאת מאורסת!! אבל אני כל כך רוצה לצאת עם טד!! אוף! הלוואי שכריסטופר לא היה חוזר ואני יכולתי לחזור לשנים שאני לא זוכרת אותו…
לפתע אני מרגישה מגע שפתיים על שפתיים. טד. אני לא עוצרת את הנשיקה אבל לא מגיבה לה. אנחנו נשארים ככה דקה ואז הוא מתנתק ממני.
״אני יחשיב את זה ככן״, הוא נראה מאושר,״ אני יאסוף אותך מחר בתשע״
אני לא מגיבה.
״אמנדה בחדר הראשון מימין״, הוא אומר בחיוך בזמן שהוא הולך לחדר שלו
אמנדה? אמנדה! עכשיו אני נזכרת בסיבה האמיתית שבאתי לכאן. אני מחכה כמה דקות כדי להרגע מהשיחה הקודמת ואז נכנסת לחדר של אמנדה. אני מוצאת אותה שוכבת על הבטן במיטה ושומעת מוזיקה. ראשה בצד ההפוך והיא לא רואה אותי.
״אם?״, אני שואלת בהיסוס ומתקרבת.
אמנדה מסתובבת במהירות כזאת שנדמה לי שהיא ציפתה לי. אבל לחלק האחר אני פחות מוכנה. היא מכוונת אליי אקדח לראש.