2 אחיות, שילוב אחד, חיבור מושלם . ~ פרק 1 ~

ננסי שהייתה קטנה ממני בשנייה תמיד אהבה את הסיפורים המפחידים שהייתי מספרת לה לפני השינה, בכל גיל שלא יהיה, היא תמיד אהבה לקרוא ולהקשיב להם .
כשהיא הייתה שואלת על אמא או אבא מיד הייתי מלטפת את ראשה וממלמלת " הכל יהיה בסדר "
בקצה העיירה שלנו היה בית יתומים, שם בילנו את רוב חיינו עד גיל 17, בו משתחררים מהמקום המוזנח הזה ויוצאים לעולם האמיתי . דיי קשה היה להסתדר בעולם הזה, כשאת כל החיים מבלים בבית קטן שבכל מקום מתרוצצים ילדים ואוכל מקבלים פעם אחת ביום, לא קיבלנו שום אהבה, שום חיבוק ואפילו לא נשיקה על הפצע שננסי הייתה מקבלת כשהייתה נופלת מהמיטה בקומה השנייה .
ההורים שלי נתנו לי את השם הכי מוזר שהיה קיים אי פעם, לאקי, שנבע מהמילה " לאק ", מזל .
לא ידעתי בדיוק איזה מזל קיבלתי בחיים, שאבא שלי ערפד או שביליתי את חיי בבית יתומים על אחותי שלה הכי הכי קשה בחיים, היא הייתה הילדה הריגשי הזאת שהייתה צריכה בכל רגע חיבוק או עידוד או תמיכה כאשר ברוב הזמן היה צריך להוכיח את עצמנו בשביל לקבל אוכל, ואם לא, באותו יום לא היינו מקבלים אוכל . חינוך לא קיבלנו ככה שהיה דיי קשה להתנהל בחיים אחריי גיל 17, אבל מיד הבנו כמה וכמה דברים, ונקווה שגם נלמד דברים חדשים ונבין .
ננסי שהייתה הבלונדינית הייפייפיה משתינו, החליטה שתלך לעבוד, היכן שלא יהיה, העיקר שיהיה לנו כסף בשביל לשכור דירה ולקנות אוכל ואת אותו הדבר עשיתי גם אני .
אני לא הייתי דומה בכלל לננסי, היה לי שיער חום עם גווני בלונד ( בקיצור, שטני ) ועיניים ירוקות – חומות . ננסי שהייתה בעלת זיכרון מצוין, אמרה שאני דומה לאבא, ושהיא דומה לאמא, שאותם בכלל לא זכרתי, עובדה שהייתה גם דיי מעציבה, אם לומר את האמת .
10 לנובמבר היום, יום ההולדת של שתינו .
בעבודה קיבלו אותי יפה עם עוגה ובלונים, עבודה שאגב דיי התחברתי אלייה, מוכרת בפיצרייה .
ננסי שתמיד הייתה מוצלחת ממני בכל דבר למרות עניין הריגשי שלה, עבדה בבוטיק יוקרתי שם הרוויחה הרבה אבל הרבה יותר ממני, מה שגרם לריבי קנאה ביננו, אך להשלמה מהירה ברוב הפעמים .
השכרנו דירה קטנה בבניין בן 5 שנים ברחוב ראשי בעיר שאלייה עברנו, שהייתה קרובה לעיירה שבה נולדנו . מה שהיה מעציב הוא שהיום אנחנו בנות 18, בנות עצמאיות שחיותא ת החיות שלהן לגמריי לבד, מלאות אחראיות אחת על השנייה, וגם השנה ידעתי מה אני הולכת לבקש בכיבוי הנרות שלי על העוגה, לראות את ההורים שלי, שלא ראיתי כבר 8 שנים .
היום כשאני וננסי נפגשנו בבית, הייתה לה הודעה משמחת, והייתי בקוצר רוח לשמוע אותה .
היא התיישבה לידי בספה ואמרה " את מוכנה ? " ובדרך כלל כשהיא אומרת לי את זה, זה רק בגלל שקרה משהו טוב, לגמריי .