21 – פרק 5 – הצד של ניקו

על הדלת היו חקוקות אותיות שזיהיתי כ – H מוזרה, O ו – M. לילי פתחה את הדלת וירדה למטה לעבר חדר אפלולי.
היה שם נורות חשמליות בדרך למטה, מה שלא התאים כל כך לסגנון הישן של כל המבנה.
ירדנו עד שהגענו לתוך סטודיו קטן. הכל היה מואר והיה שולחן שם עשוי אבן. הכל היה מלא דפים ישנים מאוד וחריטות שונות באותיות יווניות. היו שם אפילו כתבים באותיות אנגליות אבל לא הצלחתי לפענח כלום.
"איפה אנחנו לפי דעתכם?" שאלתי.
הסתכלתי סביב.
לילי בחנה את הכל בעיניים שלה.
נייג'ל היה מופתע.
"זה מקום כל כך עתיק" הוא אמר אחרי שהסתכל על כמויות האבק שהצטברו על הקירות.
"נייג'ל, אתה יודע לקרוא את זה?" שאלה לילי כאשר הרימה דף שעליו אותיות אנגליות בכתב יד מוקפד.
"זה לטינית" אמר נייג'ל "למדתי קצת לטינית באוניברסיטה, כתוב כאן… סי 3 אייטץ' 8 אוו 3, כתוב משהו לא ברור, בכל מקרה, כתוב משהו גם על כך שהם צריכים לשמור על קשר, ואני לא מבין את השאר".
"מה זה C3 H8O3?" שאלה לילי.
"זה כמו נוסחא" אמרתי "אבל אין לי מושג איזו".
"נוסחא במתמטיקה, אתה מתכוון?" שאלה אותי לילי.
"פיזיקה?" הציע נייג'ל.
"אני באמת לא יודע" אמרתי "להמשיך לחפש!"
נייג'ל הפך עוד ערימת ניירות.
"אודיסאה" הוא אמר "זאת האודיסאה בלטינית".
"מה?!" קראה לילי. היא רצה לבדוק איתו.
"מי כתב את האודיסאה?" שאל נייג'ל והביט בנו כאילו אנחנו ממש יודעים מי כתב את האודיסאה.
"הומרוס, לא?" שאלה לילי. היא הבינה בתחום. לא אני.
"אז אנחנו במאורה הסודית של הומרוס?" שאלתי.
"לא ייתכן!" אמר נייג'ל "הוא חי ביוון העתיקה, לא היו אז מנורות, ואני לא יודע אם הוא דיבר בכלל לטינית".
בהיתי בארגז חום מוכתם. פתחתי אותו וגיליתי בפנים מבחנה יחידה ישנה מלאה נוזל צהבהב.
"מה זה?" שאלתי. הרמתי את המבחנה.
בתוך הארגז היו עוד קבצי דפים יחד עם תוכנית בנייה עתיקה יחסית. פתחתי אותה. זה היה מעין מבנה בצורת בקתת שירותים מעץ עם חלון באמצע.
"מה זה?" שאלתי.
"אין לי מושג" אמרה לילי. היא לא הסתכלה אפילו על התוכנית. היא הייתה עסוקה בלסקור בין המדפים את הספרים הישנים.
"אני חושב שזה הרמז האמיתי" אמרתי והרמתי את המבחנה.
"ואתה תביא אותו אלינו" אמר קול מאחוריי.