Back from the Ashes פרק 14 : סומק , המון סומק

קבענו את הדייט למחר בערב. אחרי שריין עזב התקשרתי לדמיאן להודיע לו על החדשות . הוא רק צחק בפלאפון ואמר "תזהרי לא להתאהב בו , סירי " . כשרק התערבנו, לא חלמתי שאתאהב בו, אבל עכשיו הכול השתנה.
אולי זה נשמע אכזרי, אבל גם אם נתאהב אחד בשניה , הוא בחיים לא יגלה על ההתערבות. ידעתי שזה רק יעזור לו, למצוא מישהי שהוא יכול לבטוח בה ולהפתח. מאז שהוא סיפר לי הוא נראה יותר קליל כזה , משוחרר. הוא מחייך וצוחק. הוא מספר לי דברים על עצמו מרצונו החופשי.
גליתי שהוא מקסים. אנשים סתם ספרו סיפורים והמציאו שמועות כי הם לא הכירו אותו.שמחתי שיש לי את ההזדמנות להכיר את האני האמיתי שלו.
אחרי דמיאן ,התקשרתי להיילי.
"ידעתי שיש בינכם משהו! פשוט ידעתי ! " היא חזרה ואמרה
צחקקתי "את בטוחה שאת בסדר עם זה ?" שאלתי בפעם המיליון
"סיירה, אני יוצאת עם מקס וטוב לי איתו. אל תדאגי לגבי. אני חושבת שמשהו טוב יצא מזה שאתם יוצאים"
צחקתי שוב "מה את אומרת?!"
"אני רצינית ,סיירה" היא צחקה "אתם נראים טוב ביחד. הוא השתנה , סירי. יותר פתוח , מחייך, לא ידעתי איך הוא נראה כשהוא מחייך. אני מקווה שיילך לכם טוב בדייט"
"תודה היילי "
הלכתי לישון ישר אחרי השיחה , מעדיפה לא לחשוב על מה שהיילי אמרה לי .
בשש בערב ביום למחרת עמדתי מול הארון, אחרי מקלחת , מנסה לבחור מה ללבוש. נאנחתי. לאן לעזאזל הכנסתי את עצמי?! אולי כדאי לבטל? זה עדיין לא מאוחר מידי..
בזבזתי כמה דקות בלנסות להרגיע את עצמי. בשמונה ערב כבר הייתי מוכנה. לבשתי גרביון אפור ,עבה שיחמם אותי ושמלה שחורה בעלת שרוולים ארוכים שהגיעה עד לאמצע הירך. אחרי שנעלתי את מגפיים בעלות עקב קטן ולקחתי את המעיל שלי, פתחתי לריין את הדלת. סרקתי אותו במבטי.הוא לבש ג'ינס אפור כהה, מגפיים שחורות , חולצה ארוכה כחולה כהה מכופתרת ומעיל העור האהוב עליו. שערותיו השחורות היו מבולגנות, כאילו הרגע יצא מהמיטה.הוא נראה טוב. ממש ממש טוב. הוא חייך חיוך עקום.
"את נראת מקסים" החמיא.
הרגשתי את הסומק עולה על פניי "גם אתה נראה לא רע" הוא גיחך.
אחרי שנעלתי את הדלת, הוא הוביל אותו למכונית כסופה שחנתה ממש מול הבית שלי. הרמתי גבה. לריין אין מכונית. הוא מגיע לבית הספר באוטובוס כול יום.
" היא שלך?" שאלתי
הוא הניד בראשו לשלילה " של ג'וש. הוא השאיל לי אותה להערב. חשבת שאני אאסוף אותך באוטובוס?"
גרדתי בראש במבוכה והוא רק גיחך.
החלטנו ללכת לסרט. בחרנו בסרט שלך לנצח. אחריו הלכנו לבית קפה קטן. שם דברנו על הסרט ואז גם על סרטים אחרים שראינו. שאיזשהו שלב באותו הערב הוא תפס בכף ידי והחזיק בה. הוא שילב את אצבעותיו יחד עם אצבעותי . ידינו היו מונחות על השולחן כך שכולם יכלו לראות אבל לא נראה לי שלריין היה אכפת. קפצנו מנושא לנושא, מדברים על כל דבר שיכולנו לחשוב עליו. לא היה משעמם איתו. הוא חכם ולכן השיחה איתו הייתה מעניינת ויחד עם זאת הוא הצליח להצחיק אותי. החיוך לא ירד מפניי כל הדייט וכשחושבים על זה ,גם לא מפניו.
בסוף הערב הוא הסיע אותי הבייתה. כשהגענו הזמנתי אותי להכנס. ההורים שלי החליטו להשאר אצל קרובי המשפחה עד מחר כך הבית היה ריק. השעה הייתה קצת אחרי חצות . ישבנו חדר שלי. את המעיל תליתי והורדתי את הנעליים. הוא הסתכל עליי וחייך
"מה ?" שאלתי, מחייכת גם כן
"כלום, פשוט ממש נהנתי היום"
"גם אני " לא יכולתי להוריד את החיוך המטופש מהפרצוף שלי. הוא קם ממטתי והתקרב אליי. הוא עמד ממש קרוב עכשיו. יכולתי להריח את הבושם הנעים שלו מעורבב ביחד עם ריח נעים של מנטה.הוא הושיט יד והסיט את שערותיי מפני . הוא העביר את אצבעותיו בשערותייביד אחת ביד השניה החזיק את פניי בעדינות. מדהים כמה עדין ומתוק הוא יכול להיות. הוא התקרב עוד טיפה ונישק אותי. מגע שפתיו היבשות גרם לחיות בבטני לעשות שמיניות באוויר . אחרי הנשיקה הוא חיבק אותי, מצמיד אותי לגופו. יכולתי להרגיש את שריריו מתחת לבגדים.
"תודה על הערב " מלמלתי
" זה אומר שאת רוצה להמשיך?" לא יכולתי לראות את פניו אבל ידעתי שהוא מחייך.
התרחקתי ממנו קצת, מנתקת את החיבוק. נעמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי את שפתיו. הנהנתי "כן. מאוד". "תודה" הוא מלמל. הרגשתי איך אני מסמיקה עוד פעם כשהוא עבר ברפרוף עם שפתיו על לחיי , קו הלסת ואפי. הוא נישק את שפתי נשיקה מהירה ואז הסתכל עליי. חיוך עלה על פניו
"אני אוהב את זה שאת מסמיקה "
זה גרם לי להסמיק עוד יותר. מה קורה איתי?!