Back from the Ashes פרק 27 : ניצחון

לפני שהתחילו הלימודים ביום שני , סיפרתי להיילי מה קרה אתמול. " אז את בטוחה שאת אוהבת אותו ?" שאלה . מיותר להגיד שזאת לא הייתה בדיוק התגובה שלה ציפיתי ממנה . נאנחתי . "כן. את יודעת , ציפיתי לקצת יותר התלהבות ופחות ביקורת ממך"
היא חייכה חיוך קטן וגיכחה " את יודעת שאני שמחה בשבילכם . אני רק לא רוצה שהוא יפגע ממך אם הוא חשוב לך . הוא ממש השתנה מאז שהתחלתם לצאת . " נאחנתי שנית . אין לה שמץ של מושג עד כמה הוא באמת חשוב לי . אני לא יודעת איך אבל הוא מצא את דרכו להתגנב ללב שלי והוא התמקם שם בלי שום כוונות לעזוב בזמן הקרוב.
" אל תדאגי , כל עוד זה תלוי בי הוא לא יגלה על ההתערבות המטופשת הזאת " מלמלתי.
כשסיפרתי לדמיאן שעה לאחר מכן , התגובה שלו הייתה הרבה יותר צפויה .
"איך הצלחת לעזאזל ?!" הדבר היחיד שהייתי מסוגלת לעשות היה לצחוק. למרות שלא היה שמח הוא השלים את תנאי ההתערבות ונתן לי את ה-300 דולר ( החלטנו לוותר על החודש עבדות ולהוסיף 100 דולר במקום) . את ריין פגשתי בפעם הראשונה באותו היום רק בשעה השלישית. כשראה אותי הוא אימץ אותי אל גופו, עוטף אותי בעזרת ידיו השריריות. כשהתנתק ממני הוא עדיין החזיק בידיי והצמיד את שפתיו על שפתיי. היה לו טעם של מנטה . אף פעם לא סבלתי טעם מנטה עד שהתנשקנו בפעם הראשונה. התיישבנו אחד ליד שניה והוא עדיין החזיק ביד , מצייר עליה צורות עם אגודלו . הוא חייך חיוך עקום ומלמל " בוקר טוב " .
"למישהו יש מצב רוח טוב היום" ציינתי .
" איך לא יהיה לי מצב רוח טוב אחרי אתמול " הוא נישק את גב ידי . ידעתי שעכשיו על פניי היה מרוח חיוך טיפשי אבל לא היה לי אכפת . הוא המשיך לשחק עם ידי במשך כל השיעור . אהבתי את הצורה שהמגע הרך והעדין שלו גרם לי להרגיש. מי היה מאמין שידיים יבשות כל כך יכולות להיות כל כך נעימות ?
בשעת ארוחת הצהריים החלטנו ללכת לקפיטריה . הופתעתי לגלות שלא הייתי צריכה לבזבז המון זמן בלנסות לשכנע אותו ללכת לשם . ברגע שנכנסו יכולתי להרגיש שכל העיניים היו מופנות אלינו אך התעלמתי . ריין תפס את ידי ואני הובלתי אותנו לשולחן הקבוע שבו ישבתי. סביבו כבר ישבו רוב החברים שלי . היילי ומקס ישבו צמודים זה לזו .היילי הניחה את ראשה על כתפו של מקס והם ניהלו שיחה שקטה . מולם ישבו דמיאן וג'ייס שדיברו על משחק הפוטבול המתקרב. אחרי שנופפתי לשלום לחברות מנבחרת האתלטיקה שישבו סביב השולחן ליד , התיישבתי. ריין התיישב מיד אחרי. הנחתי את ראשי על כתפו והוא הניח את ידו סביב מותניי. הוא נראה לי מאוד נבוך. הוא שתק בזמן שאכלנו עם כולם אך עם זאת לא היה לו שום בעיה לנשק אותי מול כולם. שמעתי את דמיאן וג'ייס ממשיכים לדבר על המשחק לידי. בעטתי מתחת לשולחן ברגלו של דמיאן בעדינות. הוא קפץ והסתכל עליי, מבולבל. כשראה את מבטי הוא גלגל עיניים . הוא הבין שרציתי שהוא ישתף את ריין בשיחה שלהם . הוא כחכח בגרנו " אז.. אתה מוכן למשחק סטיוארט ?" ריין הרים גבה לשניה אחת אבל ענה בכול זאת . לפני שהיילי ואני שמנו לב הבנים החלו בשיחה ארוכה על המשחק.