Last Moment- פרק 4

"תחסכי ממני, אני לא רוצה לדבר איתך יותר." אמר והלך.
דמעותיי התחילו לזלוג,
ולא הפסיקו.

בדרך ראיתי את אליוט,
"מה קרה?" שאל אותי.
"לוק.. " מלמלתי.
"אני ידעתי שהוא יפגע בך. אל תתייחסי אליו, הוא סתם חרא." אמר וחיבק אותי.

עברו חודשיים די משעממים,
אני ואליוט נפגשים כל יום,
אני לא מדברת עם לוק,
ו… זהו? (?)
"אני אעזור לך עם המזוודות," שמעתי מהבניין,
עמדתי ליד הדלת.
הסתכלתי דרך החריץ מה הולך בבניין.
ראיתי את לוק סוחב מזוודות ולידו עמדה בחורה,
היא נראתה בת בערך 17 או 18.
"תודה, גיבור שלי." אמרה וחיבקה אותו מהגב.
"כן..כן.." מלמל.
מי זאת? זאת חברה שלו? יש לו חברה?

יצאתי לבחוץ, היום אני ואימי הולכות למסעדה.
"לוקיי!" צרחה אותה בחורה שהייתה עם לוק אתמול.
היא חיבקה את לוק ונישקה אותו בלחי.
"לוק? מי זאת?" לחשתי לו.
אמא שלי בדיוק יצאה מהבית.
היא כחכחה בגרונה, ומיד התרחקתי מלוק.
"היה שם לכלוך אז הלכתי להרים אותו.." הסברתי לה.
היא שתקה והביטה בי במבט כועס.
נכנסנו למסעדה והתיישבנו בשולחן.
אחרי כמה דקות בא עוד איש והתיישב בשולחנינו.
"אממ.. סליחה, אנחנו כבר יושבות פה." אמרתי לאיש.
הוא חייך אליי בחיוך חביב.
אימי צחקה, "זה בסדר, האיש הזה, שאגב קוראים לו אלטון, הוא יושב איתנו."
"נעים מאוד." אמר לי האיש ולחץ את ידי.
אני חייכתי אליו חיוך מזויף.
"אן, תקשיבי, אני ואלטון מאורסים." הכריזה אימי.
השבתי בשתיקה,
אני זוכרת שאימי אמרה לי אותו הדבר רק עם מישהו אחר כבר כמה פעמים.
אני רגילה לזה.
"אני ממש שמח שאנחנו עומדים להיות משפחה." הוסיף אלטון.
"יופי." עניתי לו וחייכתי חיוך מזוייף (שוב).

אחרי שהיינו במסעדה הלכנו לביתי.
ישבנו ליד השולחן שבסלון ושתינו תה עם עוגה.
"אני הולכת לשירותים, אני כבר אחזור." אמרה אימי וקרצה לאלטון.
גלגלתי עיניים.
"אז.. אן, נכון?" אלטון התחיל לדבר איתי.
הנהנתי.
הוא קם מכיסאו והתיישב לידי, בספה.
"את כלכך יפה." אמר וחייך חיוך ערמומי.
"תודה." השבתי באדישות.
הוא התקרב אליי עוד יותר,
והתחיל לגעת בברכיי בעדינות,
משם הוא גלש לעוד מקומות.
"מה אתה עושה?" שאלתי בבהלה.