Outcast teenager 2

יצאתי מהכיתה במהירות לפני שמישהו 'בטעות' ימחץ אותי על המשקוף. הגעתי לשער במהירות הלכתי לכיוון ביתי במהירות בלי להיסתכל על העוברים והשבים. עד שהתנגשתי במישהו נפלתי והתחת שלי הרגיש את הרצפה הקרה. "אח" פלטתי מפי, "סליחה אני ממש מצטער, רק רגע את מוכרת לי מאיפשהו" אמר. "אני לא מוכרת לך משום מקום" אמרתי תוך כדי ניקוי האבק ממכנסיי, "אהה, עכשיו אני יודע מאיפה אני מכיר אותך את ג'נה מהבלוג המחתרת" אמר. חיכיתי, חיכיתי לכך שייצחק עליי כמו ש"הם" צחקו עלי רק בואו נגמור עם זה כבר. "וואו איזה יופי שאתה מכיר אותי" אמרתי בציניות, "אני ממש שמח לראות שהבלוג הוא לא העמדת פנים ואת ככה בחיים האמיתיים אני מעריץ ממש גדול של הבלוג שלך" אמר. "וואו, מרגש" אמרתי בקרירות. "דרך אגב קוראים לי ג'פרי" אמר הנער, "אוקיי, אז אני שמחה שאתה לא חושב שהבלוג שלי הוא העמדת פנים ג'פרי" אמרתי. "טוב, את חייבת לתת לי לפצות מה דעתך שנילך לגלידרייה" אמר ג'פרי. "אתה מבין ג'פרי, אם היית מבין מה המשמעות המלאה של הבלוג היית מבין שאני מלאה בבדידות אני לא אוהבת להיות בקרבת אנשים אני אוהבת להיות בודדה" אמרתי. "אוקי, נתראה בקרוב" אמר ג'פרי."אל תדאג אנחנו לא נתראה" אמרתי והסתובבתי
"לכי תדעי" אמר ג'פרי.

איזה יופי ניפצתי את האשלייה לפני שהיא התחילה להתקיים, סופסוף הגעתי לבית פתחתי את הדלת וישר אבי שאל אותי "ג'נה מה שלומך? איך היה בבית ספר", "אתה יודע נושמת, סובלת משועממת. חראגיל" עניתי. "יש אוכל פסטה עם רוטב וקציצות תחממי במיקרו" אמר אבי, "נהההה, אני לא רעבה, אני הולכת לחדר נא לא להפריע" אמרתי. אבא שלי ידע שאני מצלמת את התוכנית וכל פעם שאני מצלמת אותה הוא נכנס להביא לי בגדים מקופלים או לקרוא לי לאכול ופעם אחת הוא קרא לי להוציא את הכלב. אז החלטתי שאני חייבת להודיע לוכל פעם שאני מצלמת את התוכנית.

החדר שלי נראה כמו מקדש של PARAMORE כל הקירות מכוסים בפוסטרים ואפילו מתי שאני בבית ספר שירים שלהם מתנגנים הם עוזרים לשמור על שפיות או יותר נכון לשרוד את חטיבת ביינים היום כרגיל דיברתי על צביעות, והבהרתי שאם אני צבועה אין לי טעם לדבר על צביעות וכל מה שהם רואים בתוכנית הוא 100% אמיתי. וגם השם של התוכנית היה בעל משמעות מכוונת קראתי לפרק 'שחור אמיתי'. הסיבה היא שההרגשה הסובבת אותי והקיימת אותי מוגדרת שחור בכל מקרה שאני רוצה להמיר את זה לאפרפר לכן זה נקרא שחור אמיתי.

הלכתי לאכול ארוחת צהוריים וחזרתי לחדר הפעלתי שירים של PARAMORE וישכבתי על המיטה. נרדמתי, החלומות שלי מפגרים הם הכי חנונים בצורה אפשרית. פעם אחת חלמתי שהמורה לאנגלית אומרת לי שקיבלתי 68 ואחרי זה קפצתי מהחלון.

השעון המעורר שלי העיר אותי בשעה 7:10 האמת אני קמה מוקדם כי חצי מהזמן אני מבזבזת בלראות טלוויזיה זה כל כך כיף.וגם אני קוראת תגובות שכתבו אנשים על הפרק עיינתי בתגובות ואז היה רשום 'גם שחור אמיתי דוהה בכביסה'

מה שהבנתי זה:
שחור אמיתי= אני
דוהה= הופך למשהו אחר….משתנה
בכביסה= בחטיבת ביינים

כאשר בדקתי מי כתב את התגובה לא הופתעתי, אנונימי, אבל זה בטח ג'פרי. כאילו, באמת ירדנו לרמה של מסרים מוצפנים. קמתי מהכיסא והלכתי להתקלח לאחר המקלחת התלבשתי ואבא שלי הסיע אותי לבית ספר.

כאשר באתי לסגור את דלת האוטו הוא אמר "שיהיה לך יום נעים ודרך אגב הוצאתי מהדואר את המכתב אבל הוא לא נראה כמו מכתב שנשלח דרך הדואר אולי זה אחד המעריצים שלך" לקחתי את המכתב מידו ואמרתי "יום נעים גם לך". התחלתי ללכת ותוך כדי פתחתי את המכתב היה רשום שם
'גם שחור אמיתי דוהה בכביסה' ואז מתחת היה רשום 'לא באלך לדעת מה מלבין את הכביסה השחורה שלך?' שמתי את המכתב בתוך התיק יותר נכון דחפתי אותו אבל זה היה כלום לעומת מה שחיכה לי שאני יגיע לכיתה.