אלינור
פרק די משעמם (כמעט נרדמתי בבדיקת טעויות) אבל בגלל שאתן חייבות לסבול אותי הנה הפרק הרביעי
מקווה שתאהבו :)

Outcast teenager 4

אלינור 19/07/2012 587 צפיות תגובה אחת
פרק די משעמם (כמעט נרדמתי בבדיקת טעויות) אבל בגלל שאתן חייבות לסבול אותי הנה הפרק הרביעי
מקווה שתאהבו :)

What a shame we all became such fragile, broken things'
A memory remains just a tiny spark
I give it all my oxygen,
So let the flames begin
'So let the flames begin

השעון המעורר העיר אותי, גררתי את עצמי לכיוון המקלחת. יש לי סוג של קטע שאני שומעת מוזיקה במקלחת, אתם לא רוצים לשמוע אותי מזייפת שירים של PARAMORE במקלחת. לאחר שסיימתי להתקלח ייבשתי את השיער והתלבשתי. השעה הייתה כבר 18:40, אני צריכה להספיק לנעול נעליים, ולהספיק לעלות אוטובוס לכיוון הקניון הוא די רחוק ואין לי כוח ללכת.

סיימתי להתארגן, לקחתי תיק, הלכתי לסלון וכאשר אימי ראתה אותי "וואו לכבוד מה התלבשת כך?",
"אני הולכת לקניון" אמרתי. "קחי כסף מהתיק שלי" אמרה אימי,"טוב אני חייבת לצאת לפני שאני יפספס את האוטובוס" אמרתי לאחר שלקחתי כסף מהתיק של אימי. "תהני" אמרה אימי, "ביי" אמרתי. כן, ממש כאילו שזה יקרה. אני לא יהנה, אני יודעת את זה. אני רק מקווה שלא יקרו דברים שאני לא רוצה שיקרו, אני מגנט לאסונות.

לאחר שעליתי לאוטובוס וביליתי 5 דקות ליד אישה זקנה. ירדתי מן האוטובוס והגעתי לקניון. כאשר נכנסתי לקניון, קיבלתי SMS 'עכשיו אני רואה ובלתי נראה'. סימסתי בחזרה 'זה ממש לא מצחיק אותי ג'פרי, לא מספיק הפסדתי התערבות, אתה מצפה שאני יחפש אותך בקניון'. קיבלתי SMS חדש 'תירגעי אני צוחק, אני נמצא בחנות המוזיקה'

נכנסתי לחנות המוסיקה שהייתה מצד ימין, עכשיו רואה ואינו נראה מקבל משמעות. ג'פרי היה עסוק בלשמוע שיר, התקרבתי אליו. הוא הסתובב ופנינו נפגשו. "היי" אמר ג'פרי, "היי" השבתי. "מה אתה שומע?" שאלתי, "My number one של PARAMORE" אמר, "אתה מאלה ששומעים את זה רק בגלל הקצב או בגלל המשמעות?" שאלתי. "בגלל המשמעות כמובן, אם לא אז מה הטעם לשמוע?" אמר,"אם אתה כל כך בטוח במשמעות, אז מהי המשמעות?"שאלתי. "זה די ברור, היא אוהבת אותו לא מוכנה להודות. אבל מציגה בתור המספר אחד, הכוכב המוזהב שלה, היא רוצה לספר לו איך היא מרגישה, ובסוף היא מודה שהיא אוהבת אותו" אמר ג'פרי. אני לא יודעת למה הוקסמתי מהפרטנות שלו לגבי המשמעות.

"אז את באה לאכול?" שאל ג'פרי, "כן" אמרתי. אני וג'פרי הלכנו זה לצד זה והתיישבנו בגלידרייה."איזה טעם את רוצה?" שאל אותי ג'פרי, "אמממ… שתי כדורים של גלידת מסטיק" אמרתי. "טוב אני כבר חוזר" אמר והלך לדוכן הגלידה. מרחוק יכולתי לראות את החבר של מלאני, זאיין, הוא התקדם לעברי. מה הוא כבר יכול לרצות ממני?, כשהגיע אל השולחן בו ישבתי, הוא פתח את פיו ואמר "מה זה ג'נה את יושבת פה לבד? איזה לוזרית את" אמר בקול רם, "תעוף מפה ועכשיו" שמעתי את קולו של ג'פרי מאחוריי, הוא הניח את הגלידות על השולחן, אלו היו גלידות בכוס. "אהה אז אתה זה שיוצא עם הלוזרית? חשבתי שאולי יצא ממך משהו טוב" אמר זאיין, "סתום את הפה ותעוף מפה" צעק ג'פרי.זאיין מלמל משהו שנשמע כמו המילה עלובים. "את בסדר?" שאל אותי ג'פרי, "לא היית צריך להגן עליי" אמרתי. "אז מה בדיוק הייתי צריך לעשות, אה לתת לו להשפיל אותך?" אמר ג'פרי, "אני לא יודעת" אמרתי והעברתי את אצבעותי בשיערותיי. "למה זה מפריע לך שהגנתי עלייך?" שאל ג'פרי, "הסברתי לך כבר אני אוהבת להיות לבד" אמרתי, "איך זה קשור לעובדה שהוא השפיל אותך ככה?" אמר ג'פרי. "טוב, ממש אין לי כוח לדבר על זה" אמרתי, קמתי מן השולחן ורצתי לכיוון תחנת האוטובוס. היתיישבתי בספסל וחיכיתי לאוטובוס. ג'פרי היה ממש מאחורי ולא שמתי לב, הוא התיישב ליידי בספסל ואמר "אני יודע שלא אכפת לך מה אומרים. אבל, גם לי היו עושים דברים כאלה ואני אף פעם לא שכחתי" אמר ג'פרי. האם כרגע ג'פרי שיתף אותי בעבר שלו? אכן כן, אבל למה? מי רוצה להפקיד בידי מידע על חייו.


תגובות (1)

Outcast teenager פרק 4

21/07/2012 12:35
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך