אלינור
אני מקווה שאהבתם וכל סוג של ביקורת כאילו צורת כתיבה, סימני פיסוק רווחים.
בכל מקרה שאשמח למחמאות..:)

Outcast teenager

אלינור 18/07/2012 586 צפיות 3 תגובות
אני מקווה שאהבתם וכל סוג של ביקורת כאילו צורת כתיבה, סימני פיסוק רווחים.
בכל מקרה שאשמח למחמאות..:)

לפני שאתחיל עם הסיפור אני רק רוצה להגיד שהסיפור הזה הוא סיפור ניסיוני ואני מעוניינת לדעת מה אתם חושבים עליו
————————————————-

מתי שעשו לנו הסברים על חטיבת ביינים אף אחד לא הודיע שחצי מהילדים יהפכו לצבועים בטענה שהם "מקובלים". אל תטעו אני לא שונאת אותם, למרות שמידי פעם עוברת לי המחשבה בראש שכדי לדחוף אותם למנוע של מזגן.

הדבר היחיד שלמדתי זה איך למנוע מילדים לדחוף אותך על הלוקרים. החיים בחטיבת ביינים הם פשוט גוש קקי גדול. וכן, קיימת בי המחשבה המטומטמת שמישהו יבוא ויציל אותי. הספורטאי ואנדרדוגית ממש לא, אני אומרת לכם צריך לתבוע את דיסני על מנת יתר של סיפורי אהבה. שום דבר מזה לא קרה,לאף אחד. טוב, לפחות לא לי.

והדבר הכי מטומטם כל הזמן הילדים בכיתה שלי אומרים שאני לא מדברת. אני מדברת אבל אין לי על מה לדבר איתכם טיפשים, מה אני יגיד להם 'נו איך זה לנשום? כיף אה אה' לא אני לא יגיד את זה. זה לא שאני לא רוצה לדבר איתם הם פשוט לא מעניינים אותי.

נכון, אני ג'נה נערה מתבגרת טיפוסית לפי הקריטריונים הבאים, ממורמרת יש, שונאת אנשים יש ואיך אי אפשר בלי כולם טיפשים ואני לא ברור.

חבל שאני לא יכולה להיכנס לסוג של תרדמת, ושמישהו יעיר אותי ברגע שנגמרים הלימודים, לא כזה נורא לי מחסור בידע.

"איי, תסתכלי לאיפה את הולכת?" אמרה מלאני (יום אחד יבוא ואני יחנוק אותה ולא אני לא צוחקת)
"כן, כן מה שתגידי" אמרתי בחוסר עיניין והמשכתי ללכת

מטרה: להגיע לכיתה
מכשולים: ילדים שידחפו אותי, מלאני (עברתי מכשול זה בהצלחה), והחבר הדפוק של מלאני שבטח בדלת יגיד 'וואו הינה ג'נה הטיפשה ואז אני שוב אתן לו סטירה' (כי ככה לא מדברים לליידי למרות שאני ממש רחוקה מלהיות ליידי)

תודה לאל סוף סוף הכיתה לפחות משהו יעסיק אותי עד שיסתיים היום שעה אחרונה של היום, כמובן הינה החבר הדפוק של מלאני, הבנאדם מוצף כאילו ממש תובע באהבה עצמית הוא ומלאני כל כך מאוהבים בעצמם אם הם היו יכולים להיתנשק עם עצמם הם היו עושים את זה אבל הם לא יכולים אז למה לא להתנשק עם מישהו שהוא השיכפול שלך מבחינה התנהגותית.

כל השטויות של אהובת נעורים. נו, באמת כאילו אני אומרת לכם בסרטים הם אומרים עד עצם היום ומישהו לוחש ממש ממש בשקט עד שהם נפרדו. טוב אבל מי יודע אולי אני הכול "שחור" זה יותר אפרפר אבל כך מוגדרת ההרגשה, רק בגלל הגירושים של ההורים האמת שזה לא באמת השפיע עליי לרעה. האמת הרגשתי סוג של הקלה, הם לא היו שמחים ביחד ואם זה לא עובד והתיקון הוא להיפרד, אז זה לא כזה נורא. נכון, אחים שלי לא ראו את זה מגיע אבל אני תמיד ידעתי שזה יקרה. דברים צפויים.

לא אשקר לכם פעם אחת חשבתי שאהבת נעורים זה פשוט דבר מושלם אבל העולם דאג לתת לי סטירה שתגרום לי להבין שאהבת נעורים שזה לא. והינה אני יושבת מקשיבה למורה, היחידה שמקשיבה למורה. אני בשוק מעצמי כמה טעויות נתתי לעצמי לעשות אבל עכשיו לא אכפת לי אני לא שמה על אף אחד בניגוד לכול ה"אלה", ה"אלה" ה"הם" ה"אחרים" אלו כל הילדים בבית ספר אני לא מדברת עם אף אחד מהם. אף אחד אני חשבתי פעם אחת לעשות את זה אבל למה לי לבזבז את הזמן יש הצלצול הגואל השעה האחרונה נגמרה סוף סוף לבית. לפחות היום אוכל לחזור לבית של אבא שלי ולחזור לחדר. כדי שאוכל לעשות את הפרק של המחתרת. זה הבלוג שלי בו אני מעלה סרטונים שלי מדברת באנגלית (כמה שיותר בינלאומי יותר טוב) הוא בשביל כל אלה שנגעלים מהצביעות שקיימת. השוני שלי אני אומרת את דעתי בפנים ולא משנה במה זה יעלה לי אחר כך כי מה שחשוב זה עכשיו.


תגובות (3)

סיפור חדש :) ♥

18/07/2012 09:40

אני אהבתי ואני הולכת לקרוא את הפרק הבא שהעלת :)

18/07/2012 23:25

תודה =)

19/07/2012 01:17
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך