summer fun פרק 4-

תזכורת קצרה מהפרק הקודם:
המפקד רובי ברח וזרק את האקדח.
"היי עצור!" אמר אחד השוטרים.
"אוי ואבוי, הם יודעים שזה אני!" אמר המפקד רובי והמשיך לברוח. השוטר רץ אחרי המפקד רובי, ואז הוא שמע את קולו של לירון: "היי, חכה רגע, המפקד רובי!"
"מה? הוא חי? זה לא יכול להיות, אני הרי יריתי בו!" אמר המפקד רובי וזחל על המדרכה, כדי שהשוטרים לא יראו אותו הוא רצה לראות אם הוא באמת שמע את לירון.
אבל השוטרים ראו את המפקד רובי ולקחו אותו לחקירה, בתחנת המשטרה.
"ידיים למעלה!" יריות, בום! בום! בום! פצצות, בלגאנים, חפצים חשודים…
"לא!!!" צרח המפקד רובי, "למה זה מגיע לי? למה?"
לירון עמד מול המפקד רובי ואמר: "רותם מתה, אבל אני לא, ואתה חשבת שאני משתף איתך פעולה."
"וכל הזמן הזה… לא שיתפת איתי פעולה!" אמר המפקד רובי.

פרק 4
"וכל הזמן הזה… לא שיתפת איתי פעולה!" המשפט שאמר, הדהד במוחו של המפקד רובי.

"כן, הלו? כן, אנחנו בלונה פארק, טוב ביי!" אמר לירון, רון סגר את הפלאפון שלו
ורץ עם גל ואלון.
"בסדר, מתפצלים?"
"כן," אמר אלון. גל ולירון הסכימו, לחצו ידיים והתפצלו. לירון הלך לרכבת הרים, גל הלך לבלאק ממבה ואלון הלך לרכבת הרים- מתהפכת בלונה פארק.
"אוקיי, שומעים אותי?" שאל לירון במכשיר קשר, נשמעה מוסיקה קצבית ברקע…
"אה?… כן שומעים" אמרו גל ואלון פה אחד במכשירי הקשר שלהם, הם חגרו חגורות וחגרו את חגורות הכתפיים שלהם הסתכלו למעלה ואמרו: "על החיים ועל המוות".
ההפעלה התחילה בשלושת המתקנים, המוסיקה הקצבית נשמעה ברקע, הרוח שרקה.
לירון אמר: "מבצע רותם מתחיל עכשיו!"
גל, לירון ואלון שיחררו את החגורות שלהם נפלו על הקרקע ומתו.
"אני מקווה שכולם מתו, עשינו את זה כדי שנמות ביחד עם רותם, אבל אני נשארתי בחיים!" אמר לירון.
איש אחד עבר שם ואמר: "אנשים משוגעים!" ושתה מבקבוק הקולה שלו.
"די נו באמת, לא קרה לנו כלום, רק נפצענו קשה" אמר גל.
"אל תיעלב, אבל המבצע הזה טיפשי!" אמר אלון.
"צודק" אמר לירון וקם על רגליו, גם גל ואלון קמו על רגליהם.
"טוב, נו בואו נהנה, הגענו ללונה פארק!" אמר לירון.
באמצע הלילה, בחצות ושתי דקות, גל, אלון ולירון, נשארו בלונה פארק והתחבאו מאחורי המתחם של המכוניות מתנגשות, מקווים שלא יגלו אותם.
"טוב בסדר," אמר לירון, "תקשיבו לי טוב, אנחנו לא הולכים לבית חולים. נקודה. אנחנו נשארים פה עד הבוקר!"
"אבל… קצת מפחיד פה…" אמר גל.
הצרצר צירצר, הרוח נשב וחשכה כיסתה את הלונה פארק.
"שטויות, אין פה כלום!" אמר אלון.
בלילה, בלונה פארק, באותו הזמן הקשיבה לשיחה דמות מסתורית בעלת מעיל שחור ומטפחת שחורה, היא התקרבה אל אלון, לירון וגל ודחפה אותם.
"אהההההההההה!" צרח גל.
הדמות המסתורית הורידה את המטפחת השחורה מראשה ואמרה:"תרגע, זאת אני רותם!"
"מה?!!!" צרח לירון, "לא יכול להיות את משקרת! רותם מתה!"
אלון דפדף בעיתון של הלילה… גל שכב ועצם את עיניו….
לירון שאל: "רותם? זאת את?", הדמות המסתורית התקרבה אל גל ונישקה אותו "מה? מה את עושה?" אמר לירון, "רותם האמיתית אוהבת אותי, את לא רותם!"
"וואו!" לירון התעורר מהחלום ומצא את עצמו במיטה שלו, מכוסה בשמיכה ומנורת לילה קטנה דולקת, אור צהוב וחזק.
לירון שפשף את עיניו, הסיט את הוילון וראה אור שמש.
"מה? כבר בוקר!" אמר לירון, פיהק, התמתח, קם ממיטתו, שטף את פניו, צחצח שיניים, הסתרק, התלבש ויצא מביתו.
"בוקר חוב!" מר גלוברוב עצר את לירון לפני שיצא מביתו ופתח את הדלת, "החוב היום 500 ש"ח!"
"אה… מר גלוברוב אני עסוק היום, יש מצב שאני משלם לך, יותר מאוחר!" אמר לירון.
"מה איזה פעילות יש לך היום?" שאל מר גלוברוב.
"אה… יש לי פעולה בצופים… אה, אתה יודע ו… עוד כל מיני סידורים!"
"פעולה? בבוקר?!" אמר מר גלוברוב בסקרנות, "אהה! אתה מסתיר ממני משהו!"
"מר גלוברוב, אני לא מסתיר ממך כלום!" אמר לירון, "קח, הנה העיתון של הבוקר!" לירון נתן למר גלוברוב את העיתון של הבוקר ויצא מביתו בטיסה.
"היי לירון, לאן אתה טס?!" צרח מר גלוברוב וגירד בראשו.
לירון רכב על הסקייטבורד הירוק שלו הוא חלף על פני אנשים עם מגבעות שחורות.
"היי ילד, מה אתה עושה?"
"רוכב על סקייטבורד!" אמר לירון.

המפקד רובי נכנס לתא כלא, הוא ישב בתא ובכה, צרח השתולל… שום דבר לא עזר לו, השוטרים התחילו להוציא מהתיק שלו את הדברים שהיו לו בתיק.
"לא! למה זה מגיע לי?!" צרח המפקד רובי.
"שב בשקט או שנקשור אותך באזיקים לסורגים!" אמר אחד השוטרים בזעם.
"תמונה של בובספוג, גלגל ים (לא מנופח) אקדח, עוד אקדח, עוד אקדח, ארנק עם 700 שקל, תמונה של ילדה. זהו, זה מה שיש לו בתיק."
"קדימה, תפנו את הכל!"
"לא!" צרח המפקד רובי, "למה דווקא היום? ביום ההולדת שלי?"
"אתה ירית באנשים אז זה מה שמגיע לך, אתה תשב פה בכלא שש שנים!" אמר השוטר
"זהו ו… שלא תחשוב לצאת מכאן…"
"בסדר, בסדר, אני אסתדר" אמר המפקד רובי וצרח שוב.
"אני מקווה שיהיה בסדר" אמר השוטר והלך לחדר שלו.
"נראה לך?!" לחש המפקד רובי.