survive part 4

"שם מלא" החוקרת הייתה מוכנה להתחיל למלא את הטפסים שהיו מונחים על השולחן. היא הביטה בי במבט קצר והמתינה.
"דין ראובן" גלגלתי את עניי
"כתובת מגורים" ביקשה
"דוד יצחק 8" פלטתי בלחש והיא המשיכה
"גיל" אמרה בפשטות "18" עניתי לה, מחכה שתסיים עם השאלות שלה.
"אוקיי דין" כעת היא הביטה בי, "אתה יודע למה אתה נמצא כאן?" היא דיברה אליי בטון מתנשא.
"יש כאן טעות" לא הגבתי לדברים שלה, היא ניסתה פעם נוספת "אתה מואשם במוות של שון גבריאל שהתרחש ביום שני בשעות הערב" היא הודיעה והמשיכה "קצה החוט לגבי פרשת הדקירה סובב סביבך כרגע, אני אשאל אותך מספר שאלות שקשורות לאירוע או לסיבות שלו, ואחר כך אכניס לכאן מספר נערים כדי לשמוע גם את הצד שלהם".
"חשבתי שסיימת עם השאלות שלך" מלמלתי בלחש, היא הביטה בי במבט קר ונאנחה "נתחיל".
"תספר לי על התקרית עם שון ביום שני בשעות הצהריים בבקשה" היא חיכתה שאדבר
"הוא התחיל לזרוק לי כל מיני מילים, לקלל, להעליב" הבטתי בה. "אני לא אחד שנוהג לענות או להיגרר לריבים, אבל הוא הגזים. הוא הכניס את המשפחה שלי לסיפור, קילל גם אותם" הסברתי לה, היא הביטה בי במבטים קצרים ובשאר הזמן כתבה את הדברים.
"המשפחה שלי זה נושא רגיש אצלי, ברגע שהוא הזכיר אותם ודיבר עליהם לא יכולתי להמשיך כרגיל, לא יכולתי ללכת הביתה בידיעה שדיברו על המשפחה שלי ולא אמרתי כלום. אז כן, התקרבתי אליו, הרבצתי לו." בלעתי את רוקי "ואז חברה שלו אני חושב, הגיעה ועצרה הכל. היא הפרידה בנינו ועצרה את כל התסיסה שהייתה".
"ומה עשית?" היא שאלה
"מה עשיתי?" חזרתי על השאלה שלה "חזרתי הביתה.
"למה הוא התחיל לזרוק לך מילים לא יפות כבר מההתחלה?"
"כי לקחתי שולחן מהרחוב את מבינה, בשביל לשמח את אחותי הקטנה" קול גיחוך קל ומאוכזב עלה מתוכי, נשכתי את שפתיי "ככה זה העולם הזה" הבטתי בה בעניים נוצצות מעט "מי שלא כמוהם, לא קיים" השלמתי את המשפט לאחר כמה שניות ונאנחתי. "זה החיים" זרקתי.
היא סיימה לכתוב ופנתה אליי "תודה דין, אני אצרף אלינו את הנערים האחרים לשמוע את הגרסה שלהם" הודיעה ופתחה את דלת החדר "היכנסו בבקשה" היא הכניסה אותם וסימנה להם לשבת.
שלושה נערים והבחורה שדיברתי איתה נכנסו והתיישבו בכיסאות הפנויים. כולם שתקו, אחד מהנערים הביט בי במבט בעל שנאה בעניים, יכולתי להרגיש ברצון שלו להחזיר לי, בעניים הנוקמות שהופיעו מולי.
"רועי, ירדן, אופק וסול" החוקרת פנתה אליהם "שמעתי את הצד של דין, ואני רוצה לשמוע גם את הצד שלכם". הוא הודיעה "אני אשאל מספר שאלות" הם הנהנו לחיוב, אף אחד מהם עדיין לא דיבר.
"קודם כל, ארצה לדעת מה הקשר של כל אחד מכם לשון" הביטה בהם
"אנחנו חברים הכי טובים שלו" אמר אחד הנערים והכליל בתשובתו גם את השניים הנותרים".
"אני.." סול התמהמה עם התשובה שלה ולבסוף הודיעה במלמול "אחותו".