under my skin

הקול הצורם של השעון המעורר מכאיב לי,אני נושמת,לשנייה מנסה לשאוף כל מה שייתן לי חשק לקום וגוררת את עצמי מהמיטה.
אני נתקלת בשידה שלי ולמרות שזה ממש כואב אני שותקת ,כבר התרגלתי לזה החדר שלי כל כך קטן שאין סיכוי שאיך שהוא אני לא אפגע כשאצא מימנו.
אני פושטת את הבגדים ונכנסת לאמבטיה המים הקרים מעוררים אותי קצת ,אני חופפת את השיער ומסרקת לאט,לאט מנסה למשוך כמה שיותר זמן מנסה לא לחשוב.
יש כל כך הרבה דברים שמטרידים אותי שהראש שלי מתפוצץ! אני יוצאת מהאמבטיה ובהיסח דעת אני צועקת לאמא שלי לקום, היא מרימה את הראש פותחת עין אחת וחוזרת לשון, אני נאנחת וגוררת את עצמי לחדר, אני מתיישבת על המיטה ושומעת אנחה חלושה יולי הכלב שלי זוחל בצליעה מתחת למיטה הוא מתכרבל בפינה ועוצם את העיניים.
אני מתלבשת ולוקחת אותו לטיול ברחוב המוכר הבניינים האפורים והישנים מתפוררים כנגד עיני.
יולי עושה פיפי במקום הקבוע,אני גוררת את הרצועה בכוח ורצה הביתה פותחת את הדלת בתנופה ושמה את הרצועה במגירה במטבח.
ריח של דייסה מתפשט בבית זה עדיין גורם לי להעלות חיוך קטן לזכר ימים עברו.
אמא לבושה בקפידה ומצוחצחת מכינה לי כריכים "בוקר טוב" היא אומרת לי אני שותקת והולכת לחדר לוקחת את התיק ומכניסה את הכריכים במהירות, "אמה" אמא אמרה וחיבקה אותי חיבוק חזק "את כל מה שיש לי…" היא אמרה ,השבתי לה חיבוק וחיכיתי שהיא תרפה, "יום נעים נשמה!" היא אמרה "גם לך.." אמרתי ונבלעתי במדרגות בדרך שמעתי מוזיקה, כל האנשים עברו מולי כמו ניצבים בסרט.
נכנסתי דרך השער,האחראית משמעת נתנה לי מבט מאיים והלכה להפחיד בנות אחרות, הכלבה פשוט מתה על זה! עליתי במדרגות וזכיתי במבט המתנשא של וונסה קשה להאמין שפע היינו חברות טובות ובכול זאת השאיפות שלנו היו שונות שלי היו לעבור את התיכון ושלה היו לצאת עם כמה שיותר בנים וזה הצליח לה בהתחשב בעובדה שכרגע היא יצאה עם בראד או גו אני לא עוקבת למרות שלא נראה לי שבשאיפות שלה היה רשום לעשות חצי שכבה טוב בעצם מי יודע…. נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד קבוצת החברות שלי חלקן דיברו על המבחן הקרוב והשניות דיברו על החתיך התורן אני באמת אוהבת אותם מכול הלב אבל עם אני אשמע עוד מילה על מיילס מיקאפ או וואט אבר אני נשבעת שאני אתאבד או ארצח אותם למרות שהאופציה השנייה נראית סבירה יותר…. הקשבתי בחצי אוזן לקשקושים שלהם כמה מילס הורס ועל מה שהוא אמר פה ושם ואיך הוא נראה ונושם… כן ככה זה כל הזמן הצלצול התנגן והמורה נכנסה לכיתה היא קשקשה משהו על החלטות בחירות וכן בהיתי בנקודה מרוחקת מהלוח ונתתי למחשבות לפרוץ לא סיפרתי לכם על אבא שלי נכון??? כן הוא איפה שהוא עושה את החברה שלו ,החברה המלבבת שלו נתנה לו לפני שנתיים דילמה קשה או אשתך והבת שלך או אניומענין במי הוא בחר..
החברה שלו טיפשה ורדודה הדבר שהכי חשוב לה בחיים חוץ מהציפורנים שלה הוא להתלבש בצורה פרובוקטיבית( במילים מאוד עדינות) :אמה" גק אמר לי וחייך גק היה בנבחרת הפוטבול עם היה באמת אכפת לי מהמשחק המטופש הזה אולי הייתי יודעת מה בדיוק הוא היה חמוד שחום עם ענים גדולות ירוקות ושיער שחור קצוץ עם רק חצי מהכמות של הביטחון העצמי שלו היתה השכל שלו איינשטין היה נראה לינזי לוהן לידו אז הוא אמר לי הרים גבה וחייך את החיוך הדבילי שפעם אני והרבה בנות חשבנו למושך..איכס איך הייתי כל כך עיוורת הוא נראה עכשיו כמו ילד עם עיוות בפנים רוצה שנמשיך מאיפה שהפסקנו..??.. אני יודעת שזה נשמע גס אבל רק יצאתי איתו לדייט פעם ואולי קצת התנשקנו במכונית שלו תאמינו לי ביני לבין הסתום הזה לא יהיה כלום ולא אכפת לי לכמה חתיך הוא נחשב בשכבה..
"תודה" אמרתי "אבל אני מעדיפה לכרות לעצמי את הרגל במקום.." אמרתי "חבל.. את מפסידה חתי.." הלכתי לשירותים לפני שסיים את המשפט שטפתי את הפנים לא משנה כמה גדול או קטן הבית ספר שלך מאיפה הגעתה ועם אתה נמצא בעיר גדולה או בעיירה קטנה ונידחת החברה כבר בחרה בשבילך ולא משנה מה תעשה זה מרגיש כאילו בכול מילה שאתה אומר יש עוד אלפי אנשים שפשוט נמצאים ברקע ומכתיבים לך מה לומר הבטתי במראה וראיתי את אותו פרצוף רגיל עיניים גדולות חומות שיער חום אדמוני גוף נורמאלי אולי יש יותר בשבילי איפה שהוא בעולם הזה יש 5 יבשות יותר מאלף מדינות האם אי פעם ארגיש שייכת… "אמה" חברתי לילי קראה לי מפתח השירותים "מה" התנערי מחלום וחייכתי את אותו חיוך שכולם אהבים ואני ממזמן למדתי לשנוא השיעור מתחיל את באה אספתי את השיער לקוקו וגררתי את עצמי לכיתה למרות שגם ככה הדבר היחיד שאני מתכוונת לעשות הוא לפוצץ בועות בטלפון ישבתי במקום אךךךך שגרה..