ZEX-משימה 20

"ניצחתי! יאיי!" קראה מימה.
"לא פייר" מיימון לחש.
הם התחילו שוב,והפעם הוא השתמש באשליות כדי לנצח.
"שניכם לעזאזל איתכם!" צרח סקייבס,מחזיק את ידו השמאלית עם הימנית.
"מה אתם משחקים לי דוקים כאן?!" הוא צרח.
"היי,אולי כדאי שגם אתה תפרוש לדוקים" חייכה מימה,והיא ומיימון פרצו בצחוק.
"היי,כאן האסיפה?" היליוס הגיע למקום.
"איפה שון הדארי לעזאזל איתו?!" צרח סקייבס.
אחרי כמה שניות גם לוסי הגיעה,צולעת."היי חברים" היא חייכה חיוך חלוש.
"לוסוני,את בסדר?" שאלה מימה ורצה אליה בדאגה,אך נפלה על פניה.
"אני היחיד כאן שנמצא במצב סביר?" שאל מיימון ושלח יד לשקית הצ'יפס.
סקייבס חטף את שקית הצ'יפס שלו בעצבנות,וזרק הצידה.
"מניאק" מלמל מיימון.כולם חיכו שם,ולא דיברו ביניהם.

(חצי שעה מאוחר יותר):
"היי" חייכתי והתקרבתי אליהם.סקייבס מיד הפנה אליי את מבטו,והוא היה זועם.
"לעזאזל איתך!!!!" הוא צרח,אך היליוס ומיימון החזיקו אותו."אני אחסל אותך!! אתה לא תנשום אחרי שאני אסיים איתך!!" הוא צרח.
"או…קיי" אמרתי."אז,סיימון אמר לי לבוא לכאן,הכל בסדר?" שאלתי.
"כן.מכאן צריכים ללכת אל הכיוון ההוא" מיימון הצביע על חלק מהר שעדיין לא נהרס.
"אז בואו נלך" אמרתי,ועברתי על פני סקייבס שכמעט חתך אותי עם החרב.
עברנו בין ההרים,עד שמימה התמוטטה."מימה!" אני,היליוס ולוסי רצנו אליה.סקייבס עדיין היה קשור בשלשלאות וברסן שמיימון זימן בעזרת האשליות."אני רעבה" היא אמרה והבטן שלה קרקרה.
"אל תפחידי אותי ככה שוב!!" צעקה לוסי."מיימון.תזמן לי אוכל" התלוננה מימה,והבטן שלה שוב קרקרה.
"אני לא יכול ליצור אוכל בעזרת אשליות.וגם נגמרו לי שקיות הצ'יפס" גם הבטן שלו קרקרה.
"נראה לכם שעלים זה אכיל?" היליוס תלש עלה,וגם הבטן שלו קרקרה.
"היי חברים" צ'ארלי פיהק ונשען על עץ,לידו תיק גב מפוצץ."צ'ארלי?! מה אתה עושה פה?" קראתי.
"הו,סתם הלכתי ביער,והבאתי תיק מלא באוכל" הוא חייך,ופתח את התיק.קופסאות אוכל נפלו זו אחרי זו."אוכל!!" צרח סקייבס ושבר את השלשלאות והרסן."אני קודם!" צרחה מימה וזרקה עלינו סכינים.
"עופו מהדרך!" אני ומיימון קראנו,ויצרנו מול האחרים קירות בעזרת האשליות.
לוסי זרקה על סקייבס את הגרזן,היליוס ירה בקירות והם התפוצצו.
אחרי אכילה רבה,כולנו חייכנו ונשענו על עצים."שכחתם שאתם צריכים ללכת לאנשהו?" פיהק צ'ארלי.
כולנו פקחנו עיניים,ובהינו בצ'ארלי.
המשכנו ללכת לעבר המקום שאליו הצביע מיימון.חלק מהפצעים של האחרים כבר התרפאו או היו חבושים.
הגענו לאחוזה ענקית,ועל השער היו בפסים את הצבעים:כחול,אדום,ירוק,צהוב,ורוד וכתום.
דחפנו קדימה את הדלתות,ועמדנו מול הכניסה לאחוזה.
"זה בטח מהטירות האלו עם רוחות רפאים בפנים" אמר מיימון.
"רו-רו-רוחות?!" צרחו מימה ולוסי ורצו להתחבא מאחורי החומות של האחוזה.
"נחכה לכם כאן!" חייכה לוסי."כן כן" אמרה מימה."למה אחי רצה שנבוא לפה?" מיימון גירד בראשו.
"לעזאזל עם זה!!" סקייבס צרח.הוא שלף את החרב,וחתך את דלתות הכניסה עם להבה אדומה שיצאה מהחרב.
"שלום" חייכה אישה עם שיער חום ארוך,עיניים ירוקות ושמלה לבנה.