האיש האפל

בואי תני לי לספר לך סיפור -אבל בתנאי שאת מקשיבה." אמרתי.
"כן כן אני מקשיבה." אמרה בהתלהבות והתיישבה מולי "(לא שהיה לה איפה לשבת…)
"אז זה סיפור על האיש האפל ו- רגע את מקשיבה?"
"כן תמשיכי"
"אוקי, אז זה מתחיל כך:
היה היה פעם איש. האיש האפל, כך קראו לו אנשים בציבור. פעם אחת הוא הלך ברחוב, הרוח היתה סוערת במיוחד, פנסי הרחוב היבהבו עד שכבו,ו….- את בטוחה שאת מקשיבה?"
"כן נו ואז…?"
"ואז…הוא ראה את הדבר האפל מכל! אפילו יותר אפל ממנו ! זו היתה עגבנייה בצבע צהוב!!! הוא בדיוק עמד להסתובב כפנס הרחוב מעל נדלק והפחיד אותו לגמרי !! הוא צרח את הצרחה הכי חזקה שלו, הכי עוצמתית, מסעירה, מלאת גרון, ח-"
"תדלגי על התיאורים"
"אעאעאעאעאעה אתה לא תיגע בי! " אמר ושם את ידיו לפניו. "אתה נבלה שכמוך."
היצור הסתכל עליו…. וכנראה המיס ותו במבטו או משו לא יודעת, כי פה נגמר הסיפור." אמרתי.
"אבל מה קרה לו?"
"אה, הוא כנראה דמיין שהעגבנייה נגע בו -ומת, כי הוא מפחד מעגבניות…" עניתי.
"אין לך משהו יותר טוב?"

כל הסיפור היא צוחקת וצוחקת וצוחקת…. איך אני אמורה לתאר חושך כשהמנורה נמצאת ממש מעליי?