חלומות- פרק 8

חיוך ניצחון עלה על פניה של סאלי.
החור השחור שבפחית השימורים גדל וגדל.
היא הוציאה את הטלפון שלה מהכיס.
6 שיחות מאיימי ומאימא שלא נענו, 4 הודעות חדשות.
"איימי: סאאאאאלי למה את לא עונה לי? את מסננת אותי או משהו?!"
"אימא: סאלי הכל בסדר מותק???"
"ג'קי: היי אימא ואבא חושבים שאת לא מדברת איתם אז זאת אני…. מה קורה?"
"ארני: המממ… אז את רוצה לגנוב לי את הכובע. לא יפה, ילדונת."
סאלי גלגלה את עיניה. חבורה של פרנואידים אמיתיים.
בינתיים, החור כבר גדל לגודלו המלא. סאלי חייכה ונכנסה אליו.
הפעם, היא ידעה להבחין כמו שצריך במדרגות ולא נפלה או התנגשה במשהו אפילו פעם אחת.
היא ראתה את החור שעובר לחדר. היא עצמה את עיניה, וקפצה לתוכו.
כשהיא הרגישה שהיא כבר לא במצב נפילה, היא פקחה את עיניה החומות והגדולות.
היא הייתה בחדרה- זאת ידעה לפי התקרה המכוסה בעננים ורדרדים ומרגיעים.
אבל היא הייתה במקום מאוד… גבוה?
היא הסתכלה למטה. היא ישבה על ארון העץ החום והגבוה שלה- אין סיכוי שהיא תוכל לרדת בלי עזרה.
היא נאנחה בקול.
ברגע ששמע קול מהחדר האהוב עליו, מאפין רץ לתוכו, מקשקש בזנבו בציפייה למצוא את סאלי.
הוא נכנס לחדר. סאלי חייכה לעצמה- הוא היה כזה כלב חמוד.
"מאפין! מאפין אני פה למעלה!"
מאפין הפנה את מבטו אל תקרת החדר, ובמקום ענן גדול, הוא מצא את הראש של סאלי.
הוא התיישב וקשקש בזנב במעגלים, כך שהוא נראה כמו מסוק קטן.
סאלי שמעה מהסלון קולות של טלוויזיה ודיבורים, כך שידעה שכולם בבית. "חבר'ה בואו אני פה!" היא צעקה, אבל אין תגובה. נו,ברור- החדר שלה בקומה העליונה בבית.
היא רצתה לצעוק שוב, אבל פתאום היא שמעה שבשיחה של משפחתה מעורב שמה. היא סימנה למאפין להיות בשקט והקשיבה.
"אני לא יודעת איפה היא… שלחתי לה הודעות והתקשרתי אליה, אבל היא לא עונה!" היא שמעה את קולה אימא שלה.
"את נעלת את הבית- היא לא יכלה לצאת, נכון?" ג'קי אמרה בבילבול.
"נעלנו לגמרי." אמר אביה בקול בטוח.
דממה השתררה, חוץ מרעש הטלוויזיה.
"גם אני שלחתי לה הודעות והתקשרתי אליה!" היא שמעה את קולה של איימי. מה, מה איימי עושה בבית שלי?! חשבה לעצמה בזעם.
"גם אני שלחתי הודעות.. האמת שרציתי את הכובע שלי… נדמה לי ששכחתי אותו אצלה בחדר." ארני אמר בקול מתוח. גם ארני פה?! אולי כל העולם כבר בבית שלי! היא מלמלה בשקט.
"אז תעלה לחדר שלה ותיקח אותו." היא שמעה את אימא שלה אומרת בקול חנוק רועד.
יש! מישהו עולה לחדר וימצא אותי פה! היא נדרכה בשעשוע, בציפייה להבהיל את ארני.
צעדים במדרגות. מאפין השתתק והלך לעבר פתח החדר.
ברגע שראתה את שיערו הבלונדיני של ארני בחדר, היא צעקה בקול רם "הההההההאאאאא!" גדול מאוד וארני צעק באימה, נרתע אחורה, ורץ מהחדר בפחד.
לא לא לא! אל תלך! היא חשבה באימה ונשכה את שפתה. לא התכוונתי להבהיל אותך! אני סאלי!
"יש רוח רפאים בחדר של סאלי! מ… מהר תזמינו משטרה או משהו!!! אני נשבע לכם שיש שם מישהו!
מישהו- או משהו! יש גם חייזרים ו… ואולי זה גנב או רוצח! תזמינו משטרה מהר!" אמר ארני בקוצר נשימה. "ארני, אתה עובד עלינו או משהו?…" אמרה איימי בזלזול. "כן, כן כן הוא עובד עליכם אל תאמינו לו!" אמרה סאלי וקיוותה שמישהו ישמע אותה. "לא! אתם יודעים מה?! לא מאמינים לי? אני אזמין משטרה בעצמי!" היא שמעה את ארני צועק בהיסטריה.
"הלו?.. משטרה?.. כן, רצינו להודיע על רוח רפאים ב… כן, רוח רפאים." הוא אמא ברצינות לגמרי.
סאלי חבטה בכף ידה על מצחה.
ילד מטומטם.