כנפיים
"אימא, הכנת כנפיים?" צרחתי מחדרי, בעודי מרגישה זרזיף של ריח של כנפיים בברביקיו, ליקקתי את שפתיי, מרגישה את הטעם העדין על לשוני.
"כן מתוקה, עכשיו תמשיכי עם השיעורים בהיסטוריה!" צעקה לי אימא מהמטבח.
היסטוריה, 10 משימות. איזה כיף!
"ומטמתיקה!" היא הזכירה לי, כשהייתי בשאלה האחרונה, חושבת, אולי לא לעשות את השיעורים במט'. ולהבריז מהשיעור מחר.
"אוף!" נאנחתי.
"שמעתי!" שמעתי את אימי לוחשת.
חייכתי. אימא שלי הייתה בנאדם מיוחד. שתמיד היה מאיר את חדרי השחור והכהה. לרגע הרגשתי שאני פשוט יכולה לרחף עם זרזיף הרוח שמעביר את ריח הכנפיים העסיסיות מהמטבח אל חדרי, שזה מרחק של שני מסדרונות. יש לנו דירה גדולה.
להביא משום מקום שתיי כנפיים גדולות וקלות, שיקחו לאן שאני רוצה
לגן עדן?
לבית של גאיה?
לא יודעת.
אני רוצה כנפיים.
"הארחוה מוכנה!"
תגובות (0)