קיפי סופרסטאר

קיפי שכב בחדר במיטה ולא הצליח להרדם המחשבות הטרידו את מנוחתו.
"אוי אלוהים אדירים אני כבר מגרד את גיל 33 ואני עדיין תקוע באותה נישה של קיפוד חמוד, ברחוב סומסום.אפילו עודד מנשה הצליח להחליף פאזה אז למה אני לא?!"
קיפי נעץ מבט בנעלי בית שליוו אותו כבר שנים "די כמה פעמים דיברתי עם ההפקה שכבר יחליפו לי את הנעלי בית האלה וכלום לא קרה"
קיפי חש את המירמור הולך ומבעבע. לא הוא לא יתן לזה להמשיך ככה.
טוב בסדר אז היו לו כמה תנאים כמו :דירת מעורה בתנאים זולים מסובסדת כולל רהיטים.וכן הוא הרגיש כמו סוג של סלב, אבל זה היה רק ברחוב סומסום.
זה היה עדיף מהתנאים של אריק ובנץ ,שלמעשה היו צריכים לחלוק את אותה דירה .אבל בעצם הוא אף פעם לא ראה אותם מסתובבים ברחוב סומסום הם למעשה קיבלו דירה באיזור רמת גן,מה שבעצם מייקר את השכירות.
קיפי קם מהמיטה הציץ בשעון וראה שהשעה 23:51 טוב זה עוד לא כזה מאוחר אולי עוד אפשר לקפוץ לדבר עם אופניק.
קיפי סגר את הדלת והחל להתקדם לעבר הפח של מוישה אופניק ,אך כשראה 2 בקבוקי אבסולוט וודקה ריקים זרוקים בפתח של הפח ושמע נחירות עזות עולות משם .הבין שאין כרגע עם מי לדבר.
"מוישה הכל תקין שם?" ניסה קיפי את מזלו ."אוףףףף אוףףףף.כן תקין תקין אני צריך קצת לישון".
קיפי אפילו לא ענה הוא רק רצה לדעת שמוישה לא מעולף שם.
קיפי המשיך לצעוד לעבר קצה הרחוב ושלף את הטוקמן שהוא קיבל במתנה לחגים מההפקה.
"שלום,אני רוצה להזמין מונית לדיזנגוף" אמר בקול חלוש בטוקמן.
"לאן??!! אני לא שומע!!!!" ענה לו הקול מהצד השני ."לדיזנגוף לדיזנגוף!!!" ענה הפעם קיפי בקול חזק ובטוח."5 דקות בדרך אלייך".
הוא ניתק את השיחה וישב לחכות ."אני לא חוזר לכאן יותר ויהי מה".
המונית נעצרה לידו והחלון נפתח "קיפי זה אתה?" ,"כן ,מי זה ?" שאל קיפי. "האאא זה אני אלברט"
"אלברט אילוז?" שאל קיפי בפליאה."כן כן בוא כנס למונית".
"אלברט לא ידעתי שאתה גם נהג מונית".
"אתה יודע איך זה קיפי צריך לעשות גם השלמת הכנסה.
,אי אפשר להתקיים רק מהמשכורת של רחוב סומסום" .אלברט סידר את המראות והחל בנסיעה.
הם נסעו כל אחד היה טרוד במחשבות שלו ברקע התנגנה מוזיקה של מוש בן ארי.
"טוב תעצור לי כאן" אמר קיפי.
קיפי דילג מהמונית ונכנס לפאב הראשון שהוא ראה.
הוא ישב והזמין בירה .בפאב היו כמה בליינים ,אבל יחסית היה שקט. קיפי פישפש בארנקו ושלף משם כרטיס ביקור ."הנה המספר שחיפשתי ".
זה היה כרטיס ביקור ישן ומקומט ובקושי ראו שם את הספרות.
על הכרטיס היה רשום :שמיל הפקות.
"הלו שמיל מה קורה זוכר אותי?"שאל קיפי בקול נרגש. "כן בטח זוכר אבל מי זה??! ענה לו קול מנומנם מהצד השני."האא זה קיפי ,מרחוב סומסום"
"שמיל, אתה זוכר שאמרת לי שאני מבוזבוז בתוכנית הזאת ויש לך הצעה מפתה בשבילי".
"כן קיפי בטח בטח " ענה לו שמיל
"טוב אז ככה אתה זוכר את הזמר אדם?,הוא עושה עכשיו קאמבק ומחפש זמר ליווי .אתה רק צריך לעמוד שם ולעשות כאילו עם השפתיים זה מה שהוא עושה"
"קיפי זה יזניק אותך יכתבו עלייך בעיתונים זה בדיוק תפור עלייך".
"טוב אני עוד צריך לחשוב על זה,נדבר כבר" ענה קיפי.
"טוב קיפי תחשוב על זה ותודיע לי .נסגור לך חוזה".
קיפי ניתק את השיחה .הוא כבר הרגיש שהוא יודע למי צריכה להיות השיחה הבאה.
"הלו אלברט .אתה עדיין פנוי? "
"7 דקות ,אני אצלך קיפי,לאן אתה צריך?"
"אני צריך לרחוב סומסום .קח אותי בחזרה לרחוב סומסום……"