הפנימייה – פרק 57

*הישרדות חלק ב'*

"ובכן, הבה נשמע את השמות שלכם!" הכריז ארצות הברית.
"חרררררררררררררררררררררררררררררררר" נחר יוון.
"וואו!, שם שיינצח כמעט בכל תחרות!" הכריז ארצות הברית "מה עם הקבוצה של הונגריה?".
"שוקולד שליטעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע" אמרה שוויץ.
כל חברי הקבוצה עשו "מממממממממממ" בתיאום.
"ומה עם הקבוצה של או"ם?" שאל ארצות הברית.
"רצח!" הכריז או"ם.
"לא החלטנו על הארנבונים?" שאל רומניה.
"רצח!!!!!" הכריז או"ם. מבט של פסיכופט היה מרוח לו על הפרצוף.
"אוקיי, רצח" אמר רומניה.
"ובכן, רצח, איזה שם יפהפה, אבל הוא נוראי" אמר ארצות הברית.
"היי, איפה הרובה שלי?" שאל או"ם לפתע.
רומניה חייך חיוך מסתיר של תמים.
"איפה הארנק שלי?" שאל פתאום ארצות הברית.
"טוב נו" אמר רומניה וגלגל עיניים.
הוא הושיט את הארנק של ארצות הברית חזרה לארצות הברית.
"היי! עכשיו כשלאו"ם אין רובה, אנחנו הארנבובנים! ישששששששששש!!!" הכריז רומניה.
"הארנבונים! הארנבונים!" קראו כל חברי הקבוצה בתיאום.
"בסדר" אמר ארצות הברית "לצערי, הקבוצה עם השם הכי גרוע תחזור לפנימייה".
הסתכלתי מהר על כל חברי הקבוצה שלי.
"אנחנו משנים שם" אמרתי מהר "אנחנו משנים שם לקבוצת "שונאי המקים"".
"וואו" אמר ארצות הברית והתחיל לבכות.
"שם טרגי ויפה כל כך, אתם נשארים" הוא אמר.
גלגלתי עיניים בייאוש.
"מי שהולכים הם…. הארנבונים" אמר ארצות הברית.
הארנבונים צרחו מעונג ואני הרגשתי כאילו זורים לי מלח על הפצעים. לולא אסטוניה ומחליף הגילאים שלו הייתי עכשיו בפנימייה, מוגן מפני השגעונות של ארצות הברית.
"קדימה תלמידים" אמר או"ם שלפתע החזיק את הרובה שלו. הוא טען אותה. "עונש קטן על הכשלון".
בעצם… אולי עדיף שאני כבר לא איתו.

המשך יבוא….