מבוכים ומטורפים – פרק 6 – פסס.. פסס… נחש!
הנחש הענק נהם, וזחל לתוך האדמה.
וורם חייך. "זהו! הברחתי אות—"
לפתע הנחש יצא מהאדמה מתחת לוורם והעיף אותו לכיוון עץ אחד. וורם פגע בעץ ונפל לקרקע.
ארטי ריפה את וורם במהירות עם אנרגיית החיים.
ספארק זימן אנרגיית חשמל וחשמל את הנחש הענק. זה היה נראה כאילו זה לא פגע בו.
הנחש צווח וזחל שוב לתוך האדמה.
ארבעת הקוסמים הסתכלו סביב. לפתע הנחש יצא מהאדמה במהירות מתחת לוורם והעיף אותו גבוהה לאוויר. וורם נחת על האדמה והתנפץ לאיברים במכה אחת. זה היה נשמע כאילו הנחש צחק.
ספארק וארטי השתמשו באנרגיית החשמל והחיים בייחד והחיו את וורם.
"אני בסדר!" וורם צעק בבטחה.
עיניו של הנחש זהרו בירוק, הוא פתח את פיו וירה חומצה מורעלת לכיוון שילו. שילו הגן על עצמו עם שריון קל של אנרגיית המגן.
הנחש זחל שוב מתחת לאדמה.
"יש לי רעיון!" אמר שליו בהתלהבות. "ארטי אני צריך את אנרגיית האדמה שלך"
הנחש יצא מהאדמה ופגע בוורם שוב. וורם עף לכיוון עץ, פגע בו, ונחת על האדמה. הנחש הסתכל עליו, עיניו הפכו ירוקות, פתח את פיו.
"עכשיו, ארטי!" צעק שילו. שניהם זרקו כדור אדמה קפוא על הנחש, הכדור התנפץ עליו, והנחש קפא כשפיו היה פתוח וכדור החומצה היה ממש על קצהו.
ספארק השתמש באנרגיית הארקיין והחשמל, וזימן לייזר מחושמל מהמטה שלו לכיוון הנחש הקפוא.
הנחש התנפח, והתנפח, והתנפח, ולבסוף התפוצץ לאיברים רבים.
וורם הסתכל בשמחה על הנחש המפורק. "האהא! ניצחנו! אין כמונ—" ראשו של הנחש נחת על וורם ומחץ אותו למוות.
שילו הסתכל על ארטי. "לא ריפית אותו אחרי הנפילה האחרונה…?"
ארטי הסתכל על האדמה. "אני… אני מניח שלא…" הוא צחקק.
ארטי וספארק החיו את וורם.
"אני החוליה החלשה אני מניח…" אמר וורם בלחץ.
"בקרב הזה, כן" צחקק ספארק.
הופיעו צללים ומהם יצא ואקס.
ואקס מכה כפיים לאט. "אהה, יפה מאוד רבותיי. אני רואה שאתם הבסת—"
"אתה כמעט הרגת אותנו!" וורם הניף על ואקס אצבע.
"אני? לא, לא, חס וחלילה…" הוא אמר ללא בושה. "אני רוצה רק לעזור לכם…!" הוא חייך.
"וזה למה?" שאל ספארק.
"כי מטרתי בתור ש– זאת אומרת.. בתור בנאדם כמוכם, היא לעזור לאנשים במסעם" אמר ואקס עם חיוך.
"רגע… מה פתאום לעזור לנו?" שאל שילו. "לא אמרנו שאנחנו צריכים את העזרה שלך"
"היי" אמר ואקס באגרסיביות. "תגידו תודה שיש מישהו שדואג לכם! תאמינו לי, אתם עוד תצטרכו אותי בהמשך!"
"מה אתם אומרים?" שאל ספארק את שלושת הקוסמים.
שלושתם הנהנו.
"ובכן, ואקס, אדוני. ברוכים הבאים" אמר ספארק ללא התלהבות. "רק שתדע, כולנו שמים עליך עין"
"כן, כן" ואקס גלגל את עיניו. "פשוט, בואו נצא למסע הזה שלכם" הוא התקדם. ולפתע הוא עצר. "אבל רק שתדעו, אני לא אהיה אתכם תמיד. אני אבוא לעזור ברגעים שאני נחוץ בהם" והוא התקדם לכיוון הצללים ונעלם.
"בחור מוזר…" אמר וורם.
"איפה עכשיו?" שאל שילו.
"טוב, אנחנו צריכים להגיע לעיר פרמז-אן. זה ממש בכיוון הזה!" ספארק הצביע לכיוון מעבר בין עצים.
"אדוני, לורד מלחמה!" צעק גובלין. "אנחנו לראות קוסמים! הם לא לאהוב נקניקיות! הם לאהוב גבינה!"
מול הגובלין, ישב אדם גדול ושרירי בחשיכה, על כיסא גדול שהורכב מגולגלות ועצמות.
"התכוננו לקרב" הוא אמר באיטיות ובקול עמוק מאוד. "אנחנו הולכים להרוס את הקוסמים האלה" היה שקט לכמה שניות. "תשלחו את הצבא! ותהרגו את המלך!" הוא צרח.
תגובות (0)